פרשת שלח עוסקת בענין שליחת המרגלים. תמיהות רבות ישנם בפרשה זו, ואחת הפליאות הגדולות איך אנשים רמי מעלה נכשלים באמירת דברי כפירה באמרם "לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו". ובגמ' (סוטה לה ע"א) אמר רבי חנינא בר פפא: דבר גדול דברו מרגלים באותה שעה, כי חזק הוא ממנו - אל תקרי מִמֶּנּוּ אלא מִמֶּנוֹ, כביכול, אפילו בעל הבית אינו יכול להוציא כליו משם. ע"כ. מהי משמעות דברים אלו, האם כפשוטן של דברים ממש לא האמינו שהקב"ה לא יכול להוציא את הגויים משם, האם יעלה על הדעת שאנשים שראו עין בעין "שאין עוד מלבדו" כאמור "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו" ומובא ברש"י שם: כשנתן הקב"ה את התורה פתח להם שבעה רקיעים. וכשם שקרע את העליונים כך קרע את התחתונים. וראו שהוא יחידי, לכך נאמר אתה הראת לדעת. ע"כ. אם כן היאך אמרו משפט זה.

בספר "בית יצחק" מבאר הגאון ר' חיים סגלוביץ זצ"ל: דהנה הקב"ה מנהיג את העולם לפעמים למעלה מדרך הטבע. וזה יכול להיות בשני סיבות הפוכות, או לצדיקים גדולים כמו רבי חנינא בן דוסא וכיוצ"ב שאמר לבתו מי שאמר לשמן וידלוק הוא יאמר לחומץ וידלוק, והיה דולק והולך כל היום כולו. וזה מפני שהצדיקים עובדים את ה' בגבורה ובמסירות עילאית כזו ממש למעלה מן הטבע, לכן גם הקב"ה מתנהג איתם בדרך על טבעית ומשדד מערכות הטבע בשבילם.
ולעתים הקב"ה עושה נסים ונפלאות דוקא לאלה שהם במדרגה הנמוכה ביותר כל כך עד שהם קרובים לשער החמישים בשערי טומאה שממנו אין דרך חזרה. והקב"ה משדד בעבורם את מערכות הטבע כדי להצילם ולהוציאם מהמיצר. וכמו שהיה ביוצאי מצרים שהמלאכים קיטרגו "הללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז" וכבר נטמאו בתוך מצרים, והקב"ה שינה דרך הטבע ועשה נסים ונפלאות כדי להעלותם משפל המדרגה, להגביהם ולרוממם למדרגות רוחניות גבוהות.

מעתה נבין את ענין המרגלים. כשבאו המרגלים מתור הארץ סיפרו "אפס עז העם היושב בארץ והערים בצורות גדולות מאד וגם ילידי הענק ראינו שם" הם הבינו שאי אפשר לכבוש את הארץ בדרך הטבע, אלא מוכרחים לנס על טבעי, שצריך להפך את מערכות הטבע. ורק אז ניתן יהיה לכבוש את הארץ. ובאמת שזה היה ברור להם שלהקב"ה יש את הכח לעשות הכל. אבל הם חשבו שהעם אינו ראוי שהקב"ה יעשה בעבורו נסים כאלה המשנים את הטבע. כי רק לצדיקים גמורים הקב"ה מתנהג עמם שלא כדרך הטבע, והעם אינו בדרגה רוחנית זו. וכיון שמאז שיצאו ממצרים התעלו קצת באמונה, אם כן גם אינם כרשעים גמורים שהקב"ה יעשה להם נס כזה גדול בכדי לעורר בתוכם את האמונה. ולכן אמרו "כי חזק הוא ממנו" אפילו בעל הבית אינו יכול להוציא את כליו משם, כי בדרגה שהעם נמצא בא, הקב"ה לא יהפך את סדרי בראשית, בכדי להנחילנו את הארץ. והרי הכח שניתן לענקים בודאי זה מאת הקב"ה יתברך, ולמה נתן להם עוצמה כזו אין זה אלא בכדי שרק אם נהיה ראויים נקבל אותה. ולא במצב זה. אולם יש בזה חטא גדול לפי שהם אנשים כה גדולים, ולא היו צריכים לדבר על ענין זה כלל, ולא להסיק מסקנות בחשבונות של הקב"ה, ומחשבות אלו הם בעצמם חסרון באמונה.