בטרם יפגוש יעקב את עשיו אחיו, הוא נוקט בשלוש טקטיקות פעולה. בלשון רש"י: 'התקין עצמו לשלושה דברים, לדורון, לתפילה, ולמלחמה'. יעקב מתכונן בשלושה אופנים: ראשית, הוא שולח מתנות יקרות ערך לאחיו, בנוסף, הוא נערך למלחמה ומפצל את משפחתו ונכסיו לשני חלקים כדי שאם ייפול האחד יישאר השני, ושלישית, הוא מתפלל לבורא עולם 'הצילני נא מיד אחי מיד עשיו'.

כל הקורא דברי רש"י, תמה מיד: הלא יהודי כיעקב אבינו, בוטח בבורא עולם ומתפלל אליו. זה ברור. אך אם הוא פועל בעוד שני מישורים - הדורון והמלחמה, הוי אומר שאין די בתפילה ויש לעשות השתדלות. אז מה העיקר? ההשתדלות של הדורון והמלחמה או התפילה? איזה משלושת הדברים מביא את הישועה ליעקב?

מעשה ביהודי קבצן, עני ואביון, שסיבב על הפתחים לקושש מעות לפרנסת בני ביתו. מדי יום היה עובר על יד בורסת היהלומים, ומביט בקנאה בלתי מוסתרת על סוחרי היהלומים, היוצאים מחוייכים מבניין הבורסה אחרי עוד עסקה טובה, וממהרים למכוניותיהם המפוארות. חשב הקבצן: 'עלי למצוא דרך להשתחל לבניין זה, כי אולי שם אמצא נדבות גדולות והגונות בין אנשי העסקים העשירים'...

וממחשבה למעשה. מיהר והגיש בקשה להיכנס למתחם הבורסה, ולאחר בדיקות שונות גם קיבל. בהיכנסו אל הבניין המרשים, נהנה לאות את התכונה הרבה, את הסוחרים הממהרים, את העיסקאות הנסגרות ב'מזל וברכה' המסורתי. לפתע, נגלה לעיניו מראה שלא האמין: בדלפק קטן בשולי האולם, עמד פקיד מעונב, והעביר חבילות יהלומים עטופות בבד קטיפה יוקרתי אל האנשים הממתינים. עיניו התעגלו בתימהון שבעתיים, כשראה שכל התשלום עבור חבילות היהלומים, הוא שטר עלוב ופעוט של 20 ₪ בלבד...

עוד דקות ארוכות עמד הקבצן והביט, וכבר השתנו כל התוכניות בראשו... 'אהה,' אמר לעצמו, 'לא כדאי בכלל לאסוף כאן כסף כקבצן. הרבה יותר כדאי לגייס 20 ₪ בחוץ, ולהיכנס לכאן, לגשת לדלפק זה ולרכוש חבילת יהלומים. אז כבר לא אהיה קבצן, אלא סוחר יהלומים מיליונר...'
לא עברו אלא דקות ספורות, והנה הקבצן עומד בקצה התור, ושטר של 20 ₪ מקופל בידיו. ניגשים הסוחרים בזה אחר זה, משלשלים את השטר לידי הפקיד, ומקבלים חבילה יקרת ערך. עוד דקות ספורות יגיע תורו, והוא יהפוך למיליונר מכאן ולהבא...

הגיע הרגע הגדול. הקבצן ניצב בפני הפקיד, מעביר לו את השטר, ומבקש חבילה. 'מה שמך?' שואל הפקיד בנועם. 'משה אייזיק', משיב הקבצן בחיוך. הפקיד נעלם לכמה דקות וחוזר: 'אין לנו חבילה עבורך. אתה בטוח שהזמנת? ממי הזמנת?'
'מה זאת אומרת?' שואל הקבצן. 'כולם באים, משלמים 20 ₪ ומקבלים חבילת יהלומים. למה ייגרע חלקי? הרי זה עתה עברו לפניי בסך עשרים סוחרים, כולם שילמו את אותו סכום וקיבלו חבילה. גם אני חפץ בכך!'
הפקיד הבין מיד עם מי יש לו עסק, והסביר: 'הקשב נא ידידי. הסוחרים הבאים לכאן, מזמינים את היהלומים מבורסות אחרות ברחבי תבל, מיבואנים, מחברות סחר והפצה. עבור היהלומים הם משלמים איש איש בדרכו – בכרטיס אשראי, בהעברה בנקאית, סכומי עתק כיאה לערכם של יהלומים. ה-20 ₪ הנגבים כאן בדוכן, אינם אלא דמי משלוח...'

כך, בדיוק, פועל העולם הזה. אנו עושים השתדלות, משקיעים בעסקים, מנהלים משאים ומתנים, מחשבים רווחים והפסדים, פועלים בצורות שונות בנושאים שונים. אך כל פעולותינו – אינם אלא 'דמי משלוח', מין השתדלות שחובה לעשותה, אך היא רחוקה מלהיות העיקר - - -
העיקר הוא התפילה. הקשר בינינו לבורא עולם, שממשפיע עלינו את כל השפע. רק ההבנה כי התפילה היא העיקר במערכת הפעולות שלנו, היא ההיפך מהקבצן שמבין שעיקר התשלום בגין היהלומים הם ה-20 ₪, דמי המשלוח. כך הבין גם יעקב אבינו: דורון ומלחמה – בוודאי, זו השתדלות, אלה ה'דמי משלוח'. אך העיקר – העיקר הוא התפילה. בלעדיה, כל הפעולות שאנו עושים לא ישיגו דבר!