היה זה בהיכלו של בית כנסת שכונתי קטן, אליו נקלעו שני בחורים מישיבה סמוכה בעת תפילת ליל שבת. הם התעתדו לשוב לישיבה אחרי התפילה ולסעוד בה את סעודת השבת, אלא שאחד המתפללים הזמינם לביתו בחום, ולמרות שידעו כי האיש דל ואביון המתפרנס בקושי - נמסו מול החום שבהזמנתו: 'אינכם מבינים,' הסביר להם בטוב טעם, 'שבת בלי אורחים - כאינה שבת אצלי, ואין לי אורחים לשבת זו. אולי בכל זאת?'
כשרבו הפצרותיו, נעתרו הבחורים לבקשתו ונענו להזמנתו. הם צעדו עם מארחם לביתו, ולא הופתעו לגלות כי ביתו נראה כבית עני ואולי מוזנח משהו - כיאה למעמדו הכלכלי הרעוע. אך הם הופתעו גם הופתעו עם תחילת הסעודה, כשקידשו על יינות טובים ויקרים, הוגשו להם חלות טריות וחמות, גדולות ומתוקות, מבריקות ומלאות שומשום חינני. לצידם הוגשו מבחר סלטים נגוון ונרחב, כמותו לא ראו הבחורים מעולם...

14 סלטים ספרו הבחורים על השולחן, והם מקוים עד היום כי לא התבלבלו, ובעצם היה מדובר ב-16... ובעל הבית עומד ופורס להם חלה ברוחב לב, ומציע להם בנדיבות ליהנות ממטעמי השבת. אחר כך הגיש שלושה סוגי דגים, ואז החל משורר זמירות שבת, כשעיניו עצומות בדבקות והוא נראה כמתעלה מעל גבי הקרקע... ניכר היה כי בגופו הוא עימם בסלון, אך ברוחו הוא מרחף בעולם קסום, במין 'יום שכולו שבת...'
גם במנות הבאות, שב המארח והציע להם מזון רב ובשפע נרחב, במגוון לא מוכר ובהגשה מכובדת ונעימה. מרק משובח, בשרים מכל המינים, תוספות עשירות בשלל טעמים, וגם מקומה של מנת הקינוח לא נפקד. סעודת שבת עשירה במזון גשמי מגוון וטעים, כמו גם מרוממת ורוחנית - מתובלת כהוגן בדברי תורה וזמירות נלהבות...

עם סיום הסעודה, כשהודו לו בחום על האירוח הנעים והמפנק, לא הצליח אחד הבחורים לכבוש את סקרנותו ושאל: 'סליחה שאני שואל, אני לא מכיר אותך ככזה מיליונר גדול... מנין לך השפע הגדול והנרחב הזה שהגשת לנו בסעודת השבת?! הרי מעודי לא נתקלתי בכזו סעודת שבת שופעת ונעימה!'
חייך בעל הבית את חיוכו הטוב, והשיב בפשטות: 'כדבריך כן הוא... כל ימות השבוע אני עובד קשה מאוד, ופרנסתי מצויה בדוחק רב. במשך ימי השבוע אינני מרשה לעצמי כל מותרות וחי רק במינימום האפשרי, כשאני חוסך את הכסף לקראת השבת...
ואז,' סיפר האיש לתמיהת בן שיחו הצעיר, 'ביום ששי בבוקר, אני מוציא את הכסף שחסכתי ויוצא לקניות, ומאז אנו טורחים הרבה להכין סעודות שבת מושקעות וטעימות, כראוי ליום השבת המבורך. אח"כ אני עמל על הכנת החלק הרוחני - דברי התורה והתאמת לחנים מרגשים לזמירות וכיו"ב, וכשבאה שבת ובאה מנוחה - אני זוכה להתענג באמת ביום השבת, בסעודות עשירות ונאות כראוי למעמדו של יום כה קדוש!'
כך הסביר האיש בפשטות, והותיר את הבחורים פעורי פה, לנוכח הסברו המלומד והעובדה כי גילו 'יוסף מוקיר שבת' החי בזמננו. הם נפרדו ממנו בתודה נרגשת, כשאינם מפסיקים להתפעל מגדלות נפשו של אותו יהודי...
אחד הבחורים שהשתתף באותה סעודת שבת, הוא הרב מאיר קליין שליט"א, אשר מפיו נכתב הסיפור בקונטרס 'ווי העמודים'. וכך הוא מוסיף ומספר את המשך הסיפור המפעים, שלולא נשמע מכלי ראשון - היה קשה להאמין כי כך אכן קרה, אך המציאות ועדיה אינם ניתנים לערעור:

7 שנים חלפו מאז אותה סעודה שבת. שני הבחורים נישאו וכבר הקימו בתים בישראל, אותה סעודת שבת נותרה כזכרון נעים ספון בירכתי המוח, ותו לא. ביום מן הימים, נקלע הרב קליין לשמחה משפחתית, ומיד בכניסתו לאולם זיהה את דמותו של המארח ההוא, שאירחו בכבוד מלכים לפני שנים, אך משהו בו השתנה...
הוא זוכר אותו לבוש חליפה מרופטת ועלובה, תדיר מכנסיו משופשפים ונעליו מלוכלכות בצבע. והנה, הוא רואה אותו לפניו כיהודי מכובד ובעל בעמיו, לבוש בטוב טעם כיהודי מבוסס, נעליו נקיות ומצוחצחות ומראהו מגוהץ למשעי. הוא עקב אחריו בצאתו מהאולם, והתפלא לראותו מוציא שלט מוזהב מחיקו ומכונית יוקרה מצדיעה בפנסיה לקראתו ומאפשרת לו להיכנס...

הרב קליין לא הצליח להסתיר את פליאתו, יצר הסקרנות שפעם בו בהיותו בחור, חזר וניעור עתה, אך ברמה כפולה ומכופלת. הוא נקש על חלון המכונית קלות, ואותו יהודי - מארחו לשעבר נעים השיח וטוב הלב, מיהר ופתח. אמנם התעשר האיש, אך לא גבה לבו ולא רמו עיניו...
הרב קליין ניסה להזכיר לו את דבר האירוח, אך הלה לא זכר, הן אירח מאות רבות של בחורים על שולחנו בסעודות השבת. אך כששמע את שם הישיבה שעדיין קיימת לידו, נפתח לבו והוא נזכר בזכרון רחוק, כי אירח לא פעם אחדים מבחורי הישיבה המדוברת.
'ועכשיו אני מבקש לשאול אותך, ברשותך', פתח הרב קליין, 'אני זוכר את סעודת השבת הנעימה במחיצתך, את השפע הרב והמגוון הרחב והטעים, ואת פליאתי כי היכרתיך כאיש דל ודחוק. אז הסברת לי כי אתה חוסך בכל ימות השבוע מפיתך, כדי לאפשר העמדת סעודת שבת נרחבת ומבורכת. אבל עכשיו - הכרת פניך ענתה בך כי התעשרת... האומנם?'

היהודי חייך את אותו חיוך טוב, וניאות לספר: 'תשמע, כמו שאתה זוכר, במשך שנים היתה פרנסתי דחוקה, ועם זאת - השתדלתי עד מאוד לפאר ולרומם את יום השבת, יותר מכפי יכולתי, בשפע גשמי כמו בעושר רוחני. והנה, יום אחד פתח לי השם את שערי השפע, וברכת השבת הושפעה בביתי בשפע רב... היה זה כשרעייתי ביקשה ממני שאתלה תמונה במקום מסויים בקיר החיצוני של הבית, הגובל בהר גבוה המתנשא מאחורי ביתי. דפקתי מסמר בעזרת פטיש, אך המסמר לא נתקע, אלא יצר חור די גדול ומשמעותי בקיר, שהחל להתפרק בין אצבעותיי... ניסיתי לעצור את המפולת, אך עם כל פעולה שלי - הלך הקיר והתמוטט לי בידיים...
לפתע', המשיך האיש וסיפר, 'גיליתי שמאחורי הקיר ישנו חלל ענק ורחב ידיים, שנחצב בהר שמאחורי ביתי בעת הבניה, אך הקבלן סתם אותו בקיר פשוט למדי. החלל הוא למעשה מתחת כל ההר וגובל בקצוותיו, והוא פשוט ענק... נו, אתה יודע איך זה... בהסכמת השכנים, תוך כמה חודשים כבר היו בנויות במקום כמה וכמה יחידות דיור נעימות וטובות, ומאז - אינני צריך להתפרנס בדוחק כלל, כי פרנסתי מצויה לי בשפע מיחידות הדיור המושכרות, גם בלי עמל כפיים כלל...'
ככל הסיפור הזה, סיפר להרב קליין מארחו בימי חורפו, הוא בעל המעשה, והוסיף: 'זו ברכתה של השבת, אליה התמסרתי ככל יכולתי, גם בזמנים הדחוקים ביותר עבורי. והיא השיבה לי במידה כפולה של שפע, ברכה ופרנסה ברווח, כי השבת היא מקור הברכה!'
אכן כך! לא תמיד זוכים לראות זאת, אך הגמרא מבטיחה לנו כי 'המענג את השבת נותנים לו נחלה בלי מצרים' - כי מי שזוכה לענג את השבת ולשמוח בה, להדרה ולפארה כמיטב יכולתו - זוכה בברכת שפע מלמעלה! וכך גם מגלה לנו הזוהר הקדוש, כי ברכת כל ימי השבוע, הפרנסה והשפע שלנו, העושר הרוחני וההצלחה הגשמית - הכל תלוי בשבת המבורכת, הכל מושפע ביום אותו בירך בורא עולם - היום השביעי!

הבה נאמץ את היום הזה אל ליבנו, לכבדו ולענגו, להקפיד על הלכותיו, להנעימו בזמירות ודברי תורה, כמו גם להטעימו בסעודות שבת עשירות. הבה נחפש להוסיף מאכל מסוים, לקנות כלים נאים, לנסות להוסיף לכבד ולהעריך את מתנת השבת, כפי יכולתנו. הבה נזכור כי ביום הזה תלויה כל ברכתנו לכל ימות השבוע ולכל ימות השנה, ובעומדנו בראשית החורף - בימי הששי המתקצרים - נקבל על עצמנו להקדים לקבל את השבת, כדי שנזכה להיכנס אליה ברוגע ובשלווה...
כך נזכה כי ברכת השבת תיכנס אל בתינו, תביא את שפעה הטוב והשפעתה הברוכה אל חיינו. כאיל תערוג על אפיקי מים, כן נפשנו תכסוף לקבל נועם קדושת שבת, ואז נזכה שכל ששת הימים יעטרנו נותן השבת בברכה ושפע אין קץ!