גאב"ד פרשבורג, הגאון רבי עקיבא סופר, סיפר את אשר העידו בפניו אנשי החברא קדישא בעיר, ששמעו דוד מפי דור. תפקיד החברא קדישא היה להוביל את החתם סופר מהמקווה לביתו, בשובו מהטבילה בערב יום הכיפורים. והעידו אנשי החברא קדישא, שבערב היום הקדוש, בשובו מהטבילה, היו פני החתם סופר מאירים כלבת אש, עד שאימה ופחד אלוקים נפלו על כל רואיו ולא יכלו להביט במראהו מרוב אימה ופחד!

והנה, הפלא ופלא. הגאון רבי יצחק שלמה אונגר זצ"ל, גאב"ד חוג חתם סופר, סיפר ששנה אחת אחרי הסעודה המפסקת, קרא החתם סופר לבתו בדחיפות. כמובן שהיא מיהרה להגיע, לראות מה יבקש אביה הקדוש ברגעים נעלים אלה, שעה קלה לפני התקדש היום.
להפתעתה לא היה גבול, שעה ששמעה את בקשתו. 'ראי, יש בקהילתנו יתום פלוני וגם יתומה פלונית. נראה לי מן הראוי לשדך ביניהם, שיקימו בית נאמן בישראל. אולי תרצי ליטול על שכמך את המשימה להוביל את השידוך?'

'בשמחה', השיבה הבת, לכבד אב ולעשות רצון צדיק בבת אחת, 'מיד במוצאי יום הכפורים אפנה ליתום וגם ליתומה ואציע את העניין, ואשמח ללוותו עד לסיומו בסייעתא דשמיא'. 'לא ולא', אמר החתם סופר, 'לא במוצאי החג כי אם עתה – עכשיו ממש, בזמן הקצר שנותר עד לכניסת החג – לכי ודברי על לב הצדדים שיסכימו לשידוך. זקוק אני לזכות שידוכין לפני כניסת יום הכיפורים!'

עשתה הבת כמצווה אביה, ופנתה אל החתן המיועד. הוא השיב בחיוב לעצם ההצעה, אך בצער רב נאלץ לדחותה בשל היותו חסר כל להוצאות הנישואין. כששבה והודיעה לאביה את תשובת החתן, אמר החתם סופר 'הוצאות החתונה כולן, עליי ועל צווארי. אם החתן מסכים – יש לדבר עם היתומה מהר ככל האפשר. הזדרזי נא, כי קרב ובא היום הקדוש!'

כשהגיעה אל בית היתומה, כבר היתה השעה מאוחרת מאוד, וכבר הגיע עת אמירת כל נדרי... הכל התפלאו מה טעם מתרוצצת בת המרא דאתרא כך בערב היום הקדוש, אך לא היה לה זמן להשיב. היא פנתה אל הנערה היתומה והציע את דבר השידוך, תוך שהיא מסבירה כי אביה – גאון ישראל וקדושו - החתם סופר בעצמו, הוא העומד מאחורי ההצעה, וחפץ להוציאה אל הפועל כאן ועכשיו, כדי שתהא לו זכות לקראת יום הכיפורים.

סוף דבר, עם שקיעת החמה וכניסת היום הקדוש, הגיע השידוך לידי גמר. ענבי הגפן בענבי הגפן, החתן היתום והכלה היתומה באו בברית האירוסין בשעה טובה. רק אז פנה החת"ס להיכנס לבית הכנסת לתפילת כל נדרי באיחור ניכר, דקות ארוכות אחרי השקיעה...
למתפללים שהמתינו לבואו, אמר החתם סופר כי לא ידאגו, ואף בשמים טרם החלו באמירת כל נדרי, וממתינים עד שאכנס לבית הכנסת. ואני – סיים החתם סופר – לא רציתי להיכנס לפני שיהא בידי זכות הקמת בית בישראל!

מדהים, מעורר, מבהיל: בשמים ממתינים ל'כל נדרי' של החתם סופר, אין מתחילים בלעדיו. בפניו אי אפשר להביט, כי פניו כמלאך אלוקים וכל גופו להבים. והוא עצמו? החתם סופר הצדיק הנשגב, במה הוא עוסק? אוסף זכות של שידוך!

לא כולנו שדכנים, אבל כולנו יכולים להיות גומלי חסד. לא כולנו יכולים לבצע, אך כולנו יכולים לומר מילה טובה, להעניק דברי עידוד וחיזוק, להתפלל לישועת חברינו הזקוקים לישועה. מעשי חסד הם זכות גדולה, הבה נאסוף מהם הרבה!

הקמת בית אינה רק הקמת בית. הקמת בית היא מעשה חסד נאצל, שבכוחו לבטא בצורה הטובה ביותר מהו מעשה חסד. כי בהקמת בית, נראית לעין כל התוצאה המבורכת: פלוני הלך ברחוב, שם עיניו על אלמוני והתקשר לפלמונית. אחר כך – הכל התגלגל כמעט מעצמו, ויש דורי דורות של צאצאים יראים ושלמים, רבבות שעות לימוד ומעשי חסד, והכל בזכות אותו פלוני ראשון שחיבר בין שתי הקצוות...

האמת, שכל מעשה חסד שלנו הוא בדיוק כזה. כל מעשה חסד כרוך בטירחה קטנה, אפילו פעוטה, אך זכותה נצחית ורבת חשיבות. מסתובבים סביבנו ביום יום מעשים כאלה לאלפים ורבבות, מעשים קטנים ופשוטים שזכותם כבירה ונצחית.