סיפורנו מתרחש בעיירה בפולין של לפני כמאה שנה, טרם ימי מלחמת העולם הראשונה. קהילה יהודית לא גדולה, היתה מורכבת מיהודים שרמת שמירת המצוות שלהם היתה מגוונת – ממקפידים על כל קוצו של יוד, ועד יהודים ששמרו רק חלק מהמצוות.
אך במצוה אחת, לא היה לאיש ספק: שמירת השבת. ביום השבת סגרו כל היהודים את החנויות, בעלי העסקים הגיפו את התריסים, וכל שוק המסחר היהודי נכנס למנוחה ארוכה. שבת היתה יום מנוחה לכולם, ללא פשרות וללא הבדל. כל זאת - עד להוראות הכוחות הגרמניים, שפרצו לעיר במהלך מלחמת העולם הראשונה.

'לא יעלה על הדעת', קבע הגנרל הגרמני, 'שתנועת המסחר בשבת תיפסק רק בגלל כמה יהודונים. מעתה ואילך, חובה על כל בעל עסק לפתוח את חנותו שבעה ימים בשבוע, ומי שלא יעשה כן, רע ומר יהיה גורלו!'
בלית ברירה, ומתוך פיקוח נפש הדוחה שבת, בבוקר יום השבת התייצבו כל היהודים בחנויותיהם. אנחות כאב על השבת הנרמסת נשמעו בקול ברחבי השוק, אך ברירה לא היתה. כך ציוה הגנרל, והסירוב לביצוע הוראתו כרוך בסיכון חיים.
יהודי העיירה, אולי מיותר לציין, לא רכשו דבר ביום השבת. הן נקבע כי עליהם לפתוח את החנויות, אך לא נקבע כי הם חייבים לקנות איש בחנותו של רעהו. גם השכנים הפולנים נהגו כך, מתוך הרגל. היחידים שהשתמשו בשירות החנויות הפתוחות בשבת, היו הכוחות הגרמנים שנהנו לשמוע את אנחת היהודים הכואבים את השבת הנרמסת בראש חוצות...

סיפר הרב חיים שפירא, כי סבתו היתה גם היא בעלת חנות בשוק המקומי, אך היא החליטה שלא לחלל את השבת ויהי מה. בבוקר יום השבת, הורתה לבני משפחתה ללכת לבית הכנסת, והיא זו שתלך לפתוח את החנות. בשעה המיועדת פתחה את החנות, התיישבה בכס המוכר, והחלה קוראת מהספר העתיק 'צאינה וראינה' שבידיה, ולחילופין מתפללת מהסידור הקטן...
לא חלפו אלא כמה דקות, והנה הגרמנים כאן. 'פתוח?' הציץ ראשו של קלגס אחד אל תוך החנות. 'כן', השיבה האשה, וחזרה לספר שלפניה. 'כמה עולה פטיש?' שב החייל ושאל. 'היום לא עולה', השיבה האשה באומץ ובנחישות, 'כל החנות בחינם!'
'בחינם?' צחק החייל, ואץ רץ פנימה. מילא את שקו וסליו בכל טוב ממוצרי החנות, ונעמד מול האשה לשלם. ידוע ידע כי היא מבינה שהמוצרים בידיו שוים הון רב, וביקש לראות מה תעשה.
'שבת שלום' אמרה האשה, 'החנות פתוחה אבל הכל בחינם. קח ולך!'

עוד כמה דקות חלפו, והנה הגיע מפקד הפלוגה, ביקש לבדוק אם אכן אמת בדברי החייל. 'החנות פתוחה?' שאל כבר מהדלת. 'בוודאי', השיב המוכרת, 'החנות פתוחה אבל אין מכירות, שבת היום. הגנרל אמר לפתוח אז פתחתי, אבל הוא לא ציוה לקחת כסף, להתעסק עם הלקוחות, למכור ולשכנע. קח מה שתרצה ולך לדרכך', חזרה האשה על דבריה האמיצים.
'אינני זקוק ליותר משני קילו מסמרים!' קרא המפקד, 'ארזי לי בבקשה!' אך היא השיבה לו בביטחון: 'אינני אורזת אף לא מסמר בודד. שבת היום. הגנרל אמר לפתוח אז פתחתי, אבל הוא לא ציוה לארוז. רוצה מסמרים? הנה המסמרים, הנה המעטפות לאריזתם, וכאן מונח החוט. קח מה שאתה רוצה ולך!'
סר וזעף, החל המפקד לארוז את המסמרים. חוצפתה של האשה היהודיה קוממה אותו, אך הוא לא יכול לפעול נגדה. אכן, היא מקיימת את הוראת הגנרל ככתבה וכלשונה, והיא באמת לא חייבת לסייע לו באריזה. כשסיים לארוז, ביקש ממנה לקשור לו את החוט.
'לא ולא', אמרה שוב האשה, 'חנות פתוחה זה עוד לא אומר שאני קושרת. רוצה לקשור? תקשור בעצמך!', וחזרה לסידורה הקטן שעל הדלפק...

עצבני וזועם, קשר המפקד את החוט ויצא לדרכו כשהמסמרים בידיו. במרחק מה מהחנות, לפתע קשר המעטפה נפתח, ושני קילו מסמרים נפלו על רגליו - - -
התברר, כי המפקד הנכבד לא זכר לחתוך את החוט אחרי הקשירה, וכך נגרר החוט אחריו מרחק מה מהחנות. לפתע מאן דהוא דרך על החוט בעוד המפקד המשיך ללכת, ובכך נפתח הקשר, המעטפה התהפכה, והמסמרים אינם...
זו מסירות, זו הקרבה, זו דוגמא. כך שומרים שבת! לפתוח חנות? זה לא אומר למכור, גם אם החנות כולה תיבזז חינם אין כסף! זו שמירת שבת לתפארת, שמירת שבת במסירות עילאית, שמירת שבת בהקפדה רבתי גם במחיר יקר מאוד. זו שמירת שבת המעידה על שומריה, כי גם אם יבוא עליהם צר ומצוק – עדיין תיכסף ותכלה נפשם לשמירת כל פרטיה ודקדוקיה.

זכינו, בימינו אנו, להיות נטולי נסיונות שכאלה. איש אינו מצוה אותנו לחלל שבת, איש אינו מפקח שנפתח עסקינו בשבת חלילה. ועדיין, מסיפור זה נוכל ללמוד כמה צריך להתמסר שלא להיכנס חלילה לספק ספיקא בשמירת שבת.
והרי כבר כתב הגאון רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל (ב'יערות דבש'), שבלתי אפשרי לשמור שבת בכל פרטיה ודקדוקיה, בלי ללמוד ולדעת את הלכות שבת על בוריין. המסירות הדרושה מאיתנו לשמירת שבת, המאמץ שעלינו לעשות להקפדה על שמירת שבת, היא ללמוד את ההלכות, לדעת, להכיר מה אסור, מה מותר, מה אפשר להקל ומה ראוי להחמיר.

בדורנו זה, ישנם ספרי הלכה המבארים את ההלכות, בצורה ברורה, בהירה ושוה לכל נפש. הספר 'מאורות ההלכה' הוא דוגמא לספר מצוין, קליל, קליט ונוח, המבאר את ההלכה בצורה בהירה כדי שנדע איך לשמור שבת כראוי, בכל פרטיה ודקדוקיה. אלפים כבר נהנים מלימוד פורה ומועיל, וזוכים לידע נרחב המזכה אותם בשמירת שבת כהלכה. הבה נתמסר לשבת, נשקיע מדי יום או מדי שבוע כמה דקות בלימוד ההלכות, כדי שנזכה לשמור שבת כהלכתה!