פעם נסעו קבוצה של חסידים להאדמו"ר כהרגלם בכל חג וראש חדש. מאחד הפעמים שנסעו התחבר אליהם יהודי פשוט בעל פונדק לנסיעה אל האדמו"ר אצלו שבת במהלך השבת עוש אצלו, טיש... דברי תורה דיבר  דברים גבוהים מאוד. נגמרה השבת כולם נפרדו מהאדמו"ר בברכות. בדרכם חזרה נכנסו לאחד מהפונדקים בדרך כדי לנוח מאט. כל אחד מהחסידים חשב על דברי התורה שהרב אמר ואף פעם לא נהנו מדברי תורה של האדמו"ר כמו הפעם הזאת. וגם בעל הפונדק אמר שגם אני אף פעם לא נהניתי כמו הפעם. הסתכלו עליו החסידים ואמרו לו סליחה שאנחנו אומרים לך כך אבל אתה לא יודע בכלל ללמוד תורה האם הבנת בכלל מה האדמו"ר אמר. אמר להם אותו יהודי באמת שלא הבנתי כלום. התפלאו החסידים ושאלו אותו א"כ ממה נהנת?

אמר להם, כשבאתי להיפרד מן האדמו"ר הוא נתן לי יד ושאל אותי מה סדר היום שלי. אמרתי לו כמו כל היהודים אני יהודי ירא שמים. ובכל זאת ביקש ממני האדמו"ר  שאני יסביר לו במפורט את הסדר מהבוקר עד הערב מה אני עושה?
וכך אמרתי לו, אני קם בבוקר נוטל ידיים מתלבש אחר כך יוצא מהבית מסתובב בכפרים של הגויים קונה כל מיני דברים שהם מוכרים, כלים... חפצים... וכו'  במחיר זול. אחר כך אני מגיע הביתה בסביבות עשר בבוקר מתפלל ואחריו שותה קצת משקה חריף אוכל ישן קם בצהריים הולך לכפרים של הגויים קונה שם סחורה חוזר הביתה מתפלל מנחה ערבית עוד פעם אוכל ארוחת ערב שותה קצת משקה חריף והולך לישון.

אמר לי האדמו"ר ככה לא עושים אתה הולך עושה את העבודה שלך לפני התפילה, ראתה צריך קודם כל להתפלל לפני כל העסקים.
אמרתי לו, סליחה הרב כבודו לא בקיא, אם אני יתפלל אז אני יאחר למסחר שכל הגויים הולכים לעבודה שלהם לכן אני חייב לצאת מוקדם שהם עדיין בבית ואפשר לקנות מהם.

אמר לו האדמו"ר אני יספר לך סיפור ותבין למה אתה דומה.
היה פעם יהודי ירא שמים שהתחתן ולמשך שלש שנים ראשונות חמיו החזיק אותו. לאחר השלש שנים היה צריך אותו יהודי כסף להחזיק את עצמו ולכן ביקש מאשתו  שייסע לחו"ל לאסוף כסף ובנתיים תסתדר וכשיחזור יפתח עסק לעבודה וכך יתפרנס.

אותו יהודי הגיע לחו"ל לימד תינוקות וחסך וחסך את כספו אפילו אגורה לא ביזבז. לאחר שלש שנים הפך את כל כספו למטבעות של זהב שסה"כ היו 12 מטבעות ועוד מטבע אחד של נחושת. בדרכו חזרה גם התארח אצל אנשים כדי לא לבזבז כסף. וכשהגיע ערב שבת התארח בפונדק, ולא ידע מה לעשות עם הכסף האם לתת אותו לבעל הבית אולי או לא אמין או שהכסף יישאר אצלו אבל יגרם לחילול שבת. וכשראה שאשתו של בעל הבית מדליקה נרות שבת הלך מיד לבעל הבית וביקש ממנו שישמור לו את זה הכסף. אבל מרגע שנתן את כספו לידי בעל הבית לא נח בליבו על שנתן את כספו לידיים זרות אולי הוא לא אמין. וככה כל השבת התפילות הם לא תפילות הסעודות אינם סעודות.
בעל הבית הרגיש שהוא תרוד ומיד במוצאי שבת נתן לו בעל הבית את הכסף שלו שיהיה רגוע. אותו אדם משמש ב-12 המטבעות לראות אם הם נמצאות במלואם ואחר כך חיפש עם המטבע של הנחושת נמצא וכשמצא נרגעה רוחו.
 אמר לו בעל הבית שוטה שכמוך אם בעל הבית את 12 המטבעות לא לקח את המטבע של הנחושת יקח?!

אמר לו האדמו"ר לאותו יהודי ככה גם אתה כל לילה הנשמה שלך עולה לשמים שזה הדבר הכי חשוב והכי יקר שיש בבוקר אתה קם אם את מטבעות זהב קיבלת עכשיו אתה מחפש את הפרנסה שהיא המטבע של הנחושת מחפש.
אמר לו אתה תתפלל קודם כל ואחר כך תחפש לך את הפרנסה.