אחד מגאוני העולם המפורסמים, מתלמידי החכמים הבולטים בפולין, היה האדמו"ר הרה"ק רבי אברהם מסוכטשוב זי"ע, בעל ה'אבני נזר' וה'אגלי טל'. בימים אלה, בי"א באדר, חל יום ההילולא של אותו גאון, שספריו המופלאים משלבים למדנות מופלגת ובקיאות מבהילה, ועד היום לומדי התורה משתעשעים בספריו ובחיבוריו, המאירים את הסוגיות בברק גאוני ייחודי.
ה'אבני נזר', נבחר כחתן פאר, בבית חותנו הגדול הרה"ק רבי מנחם מנדל מקוצק זי"ע. וכשהכל היו משתוממים על גאונותו המופלאה ומתפעלים מדמותו, היה חושף רבי מנחם מנדל את הסוד הגדול, כיצד זכה העולם בכזה מאור תורני:
היה זה בעיצומו של יום הפורים, בעיירה בנדין שבפולין. ככל עיירה יהודית אחרת, גם העיירה בנדין צהלה ושמחה. זה עתה הסתיימה קריאת המגילה, והכל יצאו מבית הכנסת, לתור אחרי אביונים לקיים בהם את מצות היום, כשהם נושאים מגשי דגים ובשר כמשלוחי מנות לידידיהם ומכריהם.
הרחוב המה מאדם, כולם היו עסוקים וטרודים, רצים ממקום אחד למשנהו, עליזים במצוות היום. בבית הכנסת הקטן, ישב על מקומו הקבוע יהודי אחד, שהיה היחיד והבודד באותה שעה בבית הכנסת. אוירת החג כאילו דילגה עליו, יש לו עוד פנאי לקיים את מצוות היום במשתה ושמחה, וגם את הרגעים הללו הוא מנצל לאהבת חייו ומשוש נשמתו - התורה הקדושה.

היה זה הגאון רבי זאב נחום בורנשטיין זצ"ל, מחבר הספר 'אגודת אזוב', שהיה מתלמידי החכמים הבולטים שבבנדין, שנודע גם בהתמדתו המופלגת, ולימים כיהן כרב העיר ביאלא. הוא סידר את יום הפורים מראש באופן כזה, שיוכל לקיים את כל מצוות היום בהידור רב, לתת לאביונים מהודרים כדי סעודתם בשעה מוקדמת, וגם לחלק משלוחי מנות לקרוביו. עוד יישארו כמה שעות טובות במשך היום עד ייטול ידיו לסעודה, ואותם הוא בחר לנצל בשקידה על לימוד התורה.
רבי וולוויש - כפי שכונה הגאון בפי כל קרוביו ומכריו, עסק בתורה בשמחה ובהתמדה, כשהאוירה החגיגית מקיפה אותו אך לא פוגעת בריכוזו בתורה הקדושה. ובאותה עת, כשהרחוב המה ובית המדרש היה שקט, כשהכל התרוצצו ורבי וולוויש ישב ולמד - החלה סערה גדולה מאוד בשמים:
הרי אף יהודי לא למד באותו זמן, אף לא אחד! העולם כולו שבת מלימוד התורה, ורק רבי וולוויש הוא שאחד בעוז בגחלת התורה, ולמד בהתמדה בעיצומו של יום הפורים הסואן! הוא היה שקוע בלימודו ולא ידע מכלום, אך בשמי שמים סערו הרוחות וגעשו, ומיד הוחלט להעניק לו מתנה יקרת ערך במיוחד: כשם שבאותן שעות בפורים הוא היה היחיד שהאיר את העולם בתורה, כך יזכה לבן שיאיר את שמי העולם בתורתו!

בחלוף שנה וחצי, ביום כ"ה בתשרי תקצ"ט, נולד לרבי וולוויש בן, ונקרא שמו בישראל 'אברהם'. ויגדל הנער ויגמל, עד שהפך לגאון הנודע בעל ה'אבני נזר', שספריו מאירים ללומדי התורה כבר כמאתיים שנה, והכל נפעמים מגאונותו העצומה ובקיאותו החריפה!
הסיפור כולו, כפי שנחשף בידי חותנו - הרה"ק מקוצק, הובא כאן מהספר 'שר התורה מסוכטשוב', כדי להאיר לנו:
יום הפורים מלא וגדוש, עמוס במצוות ובמעשים טובים. כולם ממהרים, מתרוצצים, צריכים להספיק אינסוף ביקורים, מטלות, משלוחים, תחפושות, אביונים, מנות, סעודה ושמחה... ביום הזה קיימו היהודים וקיבלו עליהם באהבה את התורה, כמה כדאי למצוא זמן, לתכנן מראש שעה, בה נשב ונלמד ונעסוק בתורה ביום הפורים, נפתח לנו את שערי השפע ביום הגדול ביותר בשנה, כדי שנזכה לאור התורה באהבה כל ימות השנה!

וגילוי מדהים, חושף הרה"ק בעל ה'חתם סופר' זי"ע בספרו: כי הלומד תורה בין קריאת המגילה בלילה לקריאת המגילה ביום, זוכה להיות בן עולם הבא. כי גדלות הלימוד בפורים נשגבה ועצומה, וכדאי כל כך לא להחמיץ את ההזדמנות המיוחדת הזו!
ליהודים היתה אורה - זו תורה. היהודים השמחים בפורים - יכולים להרוויח ערך מוסף נוסף, בשמחת התורה שאין שמחה כמוה. הבה נייחד זמן ביום הפורים לעסוק בתורה, כדי שנזכה לשמחת התורה!