נאמר בספר זכריה (פרק ט' פסוק יט') "כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים" וחז"ל במסכת ראש השנה (דף יח' עמוד ב') שצום הרביעי זה צום י"ז בתמוז משום שחודש רביעי מחודש ניסן (שהוא ראש החדשים לפי התורה הקדושה) וצום החמישי זה צום ט' באב משום שאב הוא החודש החמישי מחודש ניסן וצום השביעי זה צום ג' בתשרי (צום גדליה) משום שחודש שביעי מניסן הוא חודש תשרי וצום העשירי הוא צום י' בטבת משום שחודש עשירי מחודש ניסן הוא חודש טבת.

כל אלו הצומות כל עם ישראל מחויבים להתענות (חוץ מאלו שיש פטורים שנבאר אותם במקומו בסיעתא דשמיא בלא נדר).
והטעם שכל ישראל מתענים בימים האלו זה מפני הצרות והדברים הקשים שארעו בהם וכדי לעורר את הלבבות ולפתוח דרכי התשובה ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ולפשפש במעשה ידינו ולחזרה בתשובה.

המשנה במסכת תענית (דף כו' עמוד ב') אומרת חמשה דברים ארעו בי"ז בתמוז:
1.נשתברו הלוחות (בזמן משה רבינו שירד מהר סיני וראה את עם ישראל שחטאו בעגל ולכן שבר את הלוחות וזה ארע ביום י"ז בתמוז).
2.בוטל קורבן התמיד (בימי בית המקדש היו מקריבים קורבן התמיד בכל יום, וביום י"ז בתמוז בוטל התמיד).
3.נבקעה העיר ירושלים שהייתה במצור.
4.שרף אפוסטמוס הרשע את התורה (אפוטסטמוס היה שר יווני ושרף את ספר התורה שהייתה מונחת בעזרה שבבית המקדש וזה היה הספר המדויק שהיה בידם והיו מגיהים ממנו שאר ספרי תורה וכן שריפתו הייתה צרה גדולה לעם ישראל).
5.הועמד צלם בהיכל.
שלושת הצומות: י"ז בתמוז, ג' בתשרי (צום גדליה), י' בטבת, מתחילים מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, ואסור לאכול ולשתות אבל שאר הדברים נעילת הסנדל, סיכה, תשמיש המיטה, מותרים בצומות הללו ולכן מעיקר הדין מותר להתקלח במים חמים ביום הצום אבל המחמיר תבוא עליו ברכה אולם בצום ט' באב מלבד שאסור אכילה ושתיה גם כן אסור נעילת הסנדל, סיכה, תשמיש המיטה.

לסיכום: ביום י"ז בתמוז ארעו 5 דברים: 1.נשתברו הלוחות. 2.בוטל התמיד. 3.שרף אפוסטמוס את התורה. 4.הועמד צלם בהיכל. 5.נבקעה העיר ירושלים.
שלושת הצומות:י"ז בתמוז,ג' בתשרי(צום גדליה),י' בטבת תחילת הצום הוא בעלות השחר עד צאת הכוכבים ואסור רק באכילה ושתיה אבל נעילת הסנדל, סיכה, ותשמיש המיטה מותרים ולכן מעיקר הדין מותר להתקלח אפילו במים חמים והמחמיר שלא להתקלח במים חמים תבוא עליו ברכה.