הגמרא בברכות (דף לח' עמוד ב') אומרת "רב חסדא אמר בשם רב, שלקות (הכוונה ירקות מבושלים) מברכים עליהם בורא פרי האדמה, עולא אמר בשם רבי יוחנן שלקות מברכים עליהם שהכל נהיה בדברו, ואומר רב חסדא שאין מחלוקת בין רב לרבי יוחנן אלא הכוונה כך,רבי יוחנן התכוון  לירק שבתחילתו (הכוונה שהוא חי ודרכו לאוכלו חי) מברך בורא פרי האדמה, ואם שלקו (בישלו) מברך שהכל נהיה בדברו (והטעם הוא מפני שהתבשל נשתנה טעמו לרעה ולכן לענין ברכה ירד מברכתו ומברכים עליו שהכל נהיה בדברו), ורב התכוון לירק שבתחילתו (היינו ירק חי ואין דרכו לאוכלו חי) מברך עליו שהכל נהיה בדברו (משום שהדרך לאכול את הירק מבושל ולא חי ממילא כל זמן שהוא חי עדין לא הגיע לעיקר חשיבותו בתור פרי ולכן שאוכלו חי מברך שהכל נהיה בדברו שהיא ברכה כללית), ואם שלקו מברך עליו בורא פרי האדמה (מפני שעל ידי בישולו הגיע לחשיבותו ובא לידי אכילתו ולכן שאוכלו מבושל מברך עליו בורא פרי האדמה).
מרן השולחן ערוך (סימן רב' סעיף יב' וסימן רה' סעיף א') פסק כדעת הרמב"ם והרא"ש שסוברים להלכה את מה שרב חסדא אמר שאין מחלוקת ביו רב לרבי יוחנן אלא רב דיבר באופן אחד (על פירות שדרכם לאוכלם מבושלים ולכן יברך עליהם שהם מבושלים "בורא פרי האדמה"), ורבי יוחנן דיבר באופן אחר (על פירות שדרכם לאוכלם חיים ולכן שבישלם הם השתנו לגריעותא ולכן ברכתם "שהכל נהיה בדברו").
                     
ויוצא לנו מזה כמה הלכות:
1.ירקות או פירות שהם טובים לאכילה בין שהם חיים בין שהם מבושלים ודרך בני אדם לאוכלם בין שהם חיים בין שהם מבושלים מברך עליהם "בורא פרי האדמה" או "בורא פרי העץ" בין שאוכלם חיים בין שאוכלם מבושלים.

2.ירקות או פירות שהם טובים לאכילה רק שהם מבושלים, אם אוכלם חיים מברך עליהם "שהכל נהיה בדברו" (ובדיעבד אם ברך "בורא פרי האדמה" יצא ידי חובה), ואם אוכלם מבושלים מברך עליהם "בורא פרי האדמה" או "בורא פרי העץ".

3.ירקות או פירות שהם טובים לאכילה רק שהם חיים, אם אוכלם שהם חיים מברך עליהם "בורא פרי האדמה" או "בורא פרי העץ", ואם אוכלם מבושלים מברך עליהם "שהכל נהיה בדברו" (ובדיעבד אם ברך "בורא פרי האדמה" יצא ידי חובה).

4.ירקות או פירות שהם ראויים לאכילה גם שהם חיים וגם שהם מבושלים אלא שהם יותר טובים שהם מבושלים מאשר שהם חיים ובגלל זה דרך רוב בני אדם לאוכלם שהם מבושלים, אם אוכלם מבושלים מברך "בורא פרי האדמה" או "בורא פרי העץ" ואם אוכלם חיים מברך עליהם "שהכל נהיה בדברו", וכן להיפך ירקות או פירות שהם ראויים לאכילה בין חיים בין מבושלים אלא שהם טובים לאכילה שהם חיים ובגלל זה דרך רוב בני אדם לאוכלם שהם חיים, אם אוכלם חיים מברך עליהם "בורא פרי האדמה" או "בורא פרי העץ" ואם אוכלם מבושלים מברך עליהם "שהכל נהיה בדברו".

5.ירקות או פירות שטעמם טוב בין שהם מבושלים ובין שהם חיים והרבה בני אדם אוכלים אותם בין חיים בין מבושלים, אז אפילו שטעמם טוב יותר שהם חיים או מבושלים מכל מקום כיוון שהרבה בני אדם אוכלים אותם בין חיים בין מבושלים מברך עליהם בין שאוכלם חיים בין אוכלם מבושלים "בורא פרי האדמה" או "בורא פרי העץ".

6. בכל ירק או פרי יש ללכת אחרי רגילות בני אדם שבאותו מקום ולכן יש פירות או ירקות שבמקומות כאלו אוכלים את הפרי או הירק הזה רק שהוא מבושל ובמקומות אחרים משתנה הדבר ואוכלים את הירק או הפרי הזה רק שהוא חי, ולכן תמיד יש ללכת אחרי דרך רוב בני אדם שבאותו מקום ובאותו זמן.

7.ירק או פרי שהדרך לאוכלו שהוא כבוש או מלוח ואין הדרך לאוכלו בלא כבישה או מליחה, אם אוכלו בלא מליחה או כבישה מברך עליו "שהכל נהיה בדברו" ואם אוכלו כבוש או מלוח מברך עליו "בורא פרי האדמה" או בורא פרי העץ".

8.ירק או פרי שהוא מסופק אם הירק או הפרי הזה טובים יותר לאכילה שהוא חי או שהוא מבושל יברך עליו "בורא פרי האדמה".