למדו חז"ל ממה שנאמר "והיה לך לאות על ידך" שתפילין של יד צריכים להניחן על יד שמאל, וכן מצאנו בפסוק (ישעיה פרק יג פסוק ט') "אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה דמים", רואים שיד זה לחוד וימין זה לחוד ואם כן הכוונה של יד היינו שמאל, וכן עוד מצאנו (תהילים פרק עד' פסוק יא') "למה תשיב ידך וימינך מקרב חיקך" רואים שיד בנפרק וימין בנפרק, ואם כן יד הכוונה ליד שמאל, ויש כאלו שלמדו שהנחת תפילין של יד זה ביד שמאל ממה שכתוב בקריאת שמע בסמיכות "וקשרתם לאות על ידך וכו' וכתבתם לאות על מזוזות ביתך", שכמו שכתיבה היא ביד ימין (אצל רוב האנשים) אף הקשירה של התפילין צריכים להיות ביד ימין ואם יניח ביד ימין איך יקשור ביד ימין ולכן יד ימין היא זה שקושרת ליד שמאל, ויש כאלו שלמדו ממה שנאמר "והיה לאות על ידכה" היינו עם תוספת האות ה"א, דהיינו "יד כהה" שזה היד החלשה שהיא בפחות כוח וזה יד שמאל (אצל רוב בני אדם).

אם הניח תפילין של יד ביד ימין לא יצא ידי חובה אפילו בדיעבד, וצריך לחזור ולהניח שוב בברכה (אם עשה הפסק בין הברכה להנחה השניה על יד שמאל אחר שכבר הניח על יד ימין).

איטר יד (היינו שיד השמאלית שלו היא היד החזקה) שכותב ועושה את כל מלאכתו ביד שמאל צריך להניח תפילין ביד ימין שלו שהרי היא היד החלשה שלו, ואם עבר והניח תפילין ביד שמאל שלו לא יצא ידי חובה אפילו בדיעבד, וצריך לחזור ולהניח את התפילין ביד ימין שלו בברכה (אם עשה הפסק בין הברכה להנחה השניה על יד ימין אחר שכבר הניח על יד שמאל שלו).

אדם ששולט בשני ידיו בשוה, דהיינו שעושה את מלאכתו וכתיבתו גם ביד ימין וגם ביד שמאל, צריך להניח תפילין ביד שמאל שלו (כמו אצל כל אדם).

נחלקו הראשונים מה עושה היד שלו ליד החזקה האם הולכים אחר הכתיבה או הולכים אחר רוב המעשה, ונפקא מינה לאדם שכותב ביד ימין ועושה את כל מלאכתו ביד שמאל וכן להיפך אם כותב ביד שמאל ועושה את כל מלאכתו ביד ימין, ולהלכה מרן השולחן ערוך וכן הרמ"א כך פסק שהיד שכותב בה היא נחשבת היד החזקה, ולכן אדם שכותב ביד ימין ועושה את כל מלאכתו ביד שמאל צריך להניח תפילין ביד שמאל שהיא היד החלשה שלו, ואם כותב ביד שמאל ועושה את כל מלאכתו ביד ימין צריך להניח תפילין ביד ימין שהיא היד החלשה שלו, ומכל מקום כיוון שהרבה מן הפוסקים סוברים שהיד שעושה בה
את מלאכתו היא היד העיקרית והיד השניה היא היד החלשה, לכן ראוי שאחר התפילה יחזור ויניח תפילין בלא ברכה על היד השניה (שזה היד שכותב בה), ויקרא עמהן קריאת שמע ובכך יוצא ידי חובה לכל הדעות.

אם כותב בשני ידיו בשוה, ושאר מלאכתו עושה ביד שמאל, לדעת השולחן ערוך צריך להניח תפילין ביד שלו (היינו ביד שמאל של כל אדם), כיוון שהולכים אחר הכתיבה, וכאשר כותב ביד ימין אזי היא נחשבת ליד החזקה שלו, אולם יש חולקים גם בזה ולכן ראוי שאחר התפילה יחזור ויניח תפילין בלא ברכה ביד ימין ויקרא עמהן קריאת שמע.

אדם שהיה רגיל לכתוב ולעשות את כל מלאכתו ביד ימין כדרך רוב בני אדם, ולאחר זמן הרגיל את עצמו לכתוב ביד שמאל אולם שאר מלאכתו עדין עושה ביד ימין, הדין הוא שהוא אינו נחשב לאיטר יד ולכן צריך להניח תפילין ביד שמאל שלו (היינו יד שמאל של כל אדם), ומכל מקום טוב יותר שלא ישנה את עצמו לכתוב רק ביד שמאל כיוון שיש בדבר זה מחלוקת הראשונים.

אולם מי שהוא איטר יד שהוא רגיל לכתוב ולעשות את כל מלאכתו ביד שמאל, ולאחר זמן הרגיל את עצמו לכתוב ביד ימין ושאר מלאכתו עושה ביד שמאל, הדין הוא שצריך להניח תפילין ביד שמאל שלו (היינו ביד שמאל של כל אדם) מכיוון שעתה הוא כותב כרוב העולם ביד ימין שוב אינו נחשב לאיטר יד, ומכל מקום נכון להחמיר שאחר התפילה יחזור ויניח תפילין ביד ימין שלו בלא ברכה, ואמנם שגם כאן ראוי שלא ישנה את הרגלו הראשון, אלא ביד שבה הורגל לכתוב שיכתוב בה תמיד כדי שלא יכנס לספק. (ופשוט שאם היה כותב ביד שמאל ושאר מלאכתו היה גם ביד שמאל ואחר שהרגיל את עצמו לכתוב גם ביד ימין, עדיין הוא כותב יותר יפה ויותר במהירות ביד שמאל, הדין שלו שהוא עדין איטר יד וצריך להניח תפילין ביד ימין).

אדם שהיה רגיל לכתוב ולעשות את כל שאר מלאכתו ביד ימין כדרך רוב העולם, וחלה ביד ימין ואינו יכול להשתמש בה יותר, או שנקטעה כף יד ימין ומחמת זה עושה את כל מלאכתו ביד שמאל, יניח תפילין ביד ימין שלו (היינו ביד ימין של כל אדם) ודינו כדיו איטר יד, ואם אפשר ויוכל לחזור ולהניח תפילין ביד שמאל בלא ברכה ויקרא עמהן קריאת שמע.

המנהג הנכון שתהא המעברתא (היינו החלק שבו עוברת הרצועה של התפילין) כלפי מעלה לצד הכתף, ובית התפילין שבתוכו נמצאות הפרשיות יהיו לצד מטה כלפי מרפק היד, ומי שהוא איטר יד שהוא צריך להניח תפילין ביד ימין שלו (היינו ביד ימין של כל אדם), ואין לו אלא תפילין של מי שאינו איטר יד (היינו של אדם רגיל שמניח תפילין ביד ימין), יקח את התפילין ויניח ביד החלשה שלו (שזה ימין שהרי הוא איטר יד) ויהפוך את בית התפילין באופן שיהיה המעברתא שבה עוברת הרצועה כלפי צד היד היינו המרפק, ובית התפילין שבו הפרשיות יהיו כלפי מעלה לצד הכתף כדי שהקשר של האות י' יהיה לצד הלב, וכן להיפך מי שאינו איטר יד (אלא מניח תפילין כמו רוב העולם ביד שמאל) ויש לפניו רק תפילין של איטר יד, יקח את התפילין ויניח ביד החלשה שלו (היינו יד שמאל), ויהפוך את בית התפילין באופן שיהיה המעברתא כלפי צד היד היינו המרפק, ובית התפילין שבו נמצאות הפרשיות יהיו כלפי מעלה לצד הכתף.