איסור כלי גבר על אישה:
א. אסור לאשה ללבוש אפילו מלבוש אחד של איש. וכן כל מה שמיוחד לאיש אסור לאשה.
ב. לא תעדה אשה עדי איש, כגון שתשים מצנפת או כובע או שתלבש שריון וכיוצא בו ממלבושי האיש לפי מנהג המקום ההוא, או שתגלח ראשה כאיש.
ג. אין איסור לבישת בגדי איש לאשה (וכן להיפך), אלא דוקא בדבר שהוא לנוי וקישוט, ואפילו בדבר שהוא נוי וקישוט אין איסור אלא באשה הלובשת בגדי איש כדי להתדמות לאיש, אבל אם לובשת כדי להגן מפני החמה או מפני הצנה- מותר.

ביעור מעשרות:
ד. בשנה הרביעית לשמיטה, חייב כל אדם לבער מביתו את כל המעשרות של השנה הראשונה, שניה ושלישית שעדיין ברשותו. ובשנת השמיטה מבער את המעשרות השנה הרביעית, חמישית וששית, ואותה שנה שמבערים בה את המעשרות נקראת "שנת הביעור". וגם נשים חייבות בביעור מעשרות כשם שחייבות בתרומות ומעשרות

ביעור פירות שביעית:
ה. האיסור לאכול פירות שביעית לאחר הביעור חל גם על נשים, כשם שחל על האנשים.

פטר חמור:
ו. מצות עשה לפדות פטר חמור בשה שנאמר: "וכל פטר חמור תפדה בשה", וזה מצותו: שכל אדם מישראל שיש לו חמורה וילדה בכור, פודהו בשה מן הכבשים או מן העיזים (שכולם נקראים שה) בין זכר בין נקבה, בין תם בין בעל מום, בין גדול ובין קטן ויתן השה לכהן. וגם הנשים חייבות במצווה זו.

פת שלן בתנור:
ז. יש אומרים שהמנהג שנהגו הנשים שאם שכחו לרדות פת מהתנור ולן שם כל הלילה, אינן אוכלות פת זה משום סכנה, אין ממשות לחשש שלהן ורשאיות לאכול את הפת. ויש אומרים שראוי לחוש למנהג זה.

בדיקת תולעים:
ח. כל אשה שהיא כשרה ומדקדקת במצוות ושלמה בדעתה- נאמנת בבדיקת תולעים, אבל מי שאינה מדקדקת בדקדוקי מצוות ואינה דעתנית- אינה נאמנת. ואם אדם יודע באשתו שהיא בודקת במהרה ולא במתינות- אין לסמוך עליה.

בליעת ערלת תינוק:
ט. יש נשים שבולעות את ערלת התינוק לאחר הברית מילה ואומרות שזה סגולה להתעבר וכן ללדת ילדים זכרים, ודבר זה אסור מן הדין ויש למחות בהן.

דיאטה לנוי ויופי:
מותר לנשים לשמור על דיאטה לשם נוי ויופי אף על פי שמצטערות הן מחמת מניעת האכילה ואין בזה איסור של חבלה בעצמן, ומכל מקום אם הרופא אומר שהדיאטה תזיק לבריאותו, אזי אסורות הן לשמור על דיאטה.