א. יהיה שולחנו ערוך ומטה מוצעת יפה ומפה פרוסה כמו בסעודת הלילה, ויברך על היין בורא פרי הגפן והוא נקרא ''קידושא רבה''. (קידוש גדול). ונקרא כן מפני שברכת הגפן נאמרת בכל הקידושים. ויש אומרים שנקרא כן בלשון סגי נהור (כפי שקוראים לעיוור סגי נהור – בעל אור רב), ומכיון שהקידוש קטן (ולא גדול כקידוש הלילה) לכן קוראין לו ''קידושא רבה''.

ב. עיקר קידוש היום אינו אלא ברכת ''בורא פרי הגפן''. אבל נוהגין לומר לפני כן מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר וכו', וכן פסוקי אם תשיב משבת וכו', וכן ושמרו בני ישראל וכו' , ועל פי הקבלה מוסיפים לקרוא לפני כן עוד כמה מאמרים, וכפי שכבר הובא והודפס הסדר בסידורים.

ג. מנהג העולם לומר לפני ברכת הגפן את הפסוק ''על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו'', ואין לפקפק על מנהגם מחמת שמחלקים את הפסוק לשנים, כיון שיש אתנח בפסוק זה ואפשר לחלקו לשנים.

ד. לאחר ברכת היין אין להוסיף שום תוספת כגון ''ברוך מקדש השבת'' או ''ברוך שנתן שבתות למנוחה'' וכיוצא בזה, כיון שזה הפסק בין הברכה לשתיה.

ה. אם אין לו יין לקידוש הבקר, יכול לקדש על השכר שהוא חמר מדינה. ומכל מקום אם אין באפשרותו לקדש על שכר, מפני שצריך להיות כוס המחזיק רביעית ולשתות ממנו מלוא לוגמיו, וגם בירה אינה מצויה אצלו, יוכל בשעת הדחק לקדש על קפה או תה או מיץ הדרים וכיוצא בזה, ויברך עליהם שהכל ויועיל בשעת הדחק במקום קידוש של שחרית דוקא.

ו. נוהגים לשבת בקידוש היום, ואף הנוהגים לעמוד בקידוש הלילה יושבים בקידוש היום.

ז. לאחר הקידוש נוטל ידיו ובוצע על לחם משנה כמו בלילה וסועד, וגם קידוש זה צריך שיהיה במקום סעודה.

ח. כבוד סעודת שבת שחרית עדיף מכבוד סעודת ליל שבת. ולכן יכבד את סעודת שחרית במין מאכל שחביב עליו, או ירבה באיזה מין מאכל שלא אכל ממנו בסעודת ליל שבת. ומצוה לאכול חמין בשבת כי זהו מכבוד ועונג שבת. וירבה בבשר ויין ומגדנות בסעודות שבת כפי יכולתו.

ט. מצוה לאכול דגים בשלש סעודות של שבת אפילו דבר מועט.

י. אם חלה סעודת ברית מילה ביום שבת, יקדימו בפזמוני השבת לכבוד השבת ולאחר מכן פזמוני המילה, מפני שהשבת תדירה, ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם, וגם מפני שהשבת נקראת קודש והיא תדירה ומקודשת.