כותב:
קטגוריה: הלכות שבת
האם חייב לגזוז ציפורניים ערב שבת, האם יש עניין להחליף בגדים לכבוד שבת ועוד.
א. מצוה להסתפר בערב שבת אם שערות ראשו ארוכות. ויכוון שהוא מסתפר לכבוד שבת. ואם יש לו סיבה להסתפר בשאר ימי השבוע אינו חייב להמתין עד ערב שבת. ומכל מקום עדיף שישתדל להסתפר כמה שיותר קרוב לשבת.

ב. מצוה לגזוז הצפורניים בערב שבת. ואם לא יכול לגזוז בכל ערב שבת מפני ששוהה גידולם- יגזוז כל שתי שבתות. וצריך לזרוק הצפורניים בבית הכסא, ולא יזרקם כלאחר יד, כדי שלא יתפזרו וידרסו עליהם. ואם נפלו על הרצפה יטאטא את אותו המקום, ויזרוק את הזבל בבית הכסא או באשפה.

ג. יש אומרים שאין לגזוז את הצפורניים כסדרן, אלא בשל שמאל יתחיל לגזוז באצבע קמיצה ויפנה ימינה, ובשל ימין יתחיל באצבע הסמוכה לאגודל ויפנה ימינה. אולם האר"י הקדוש לא חשש לזה והיה גוזז את צפורניו כסדרן, וכן פשט המנהג להקל בזה.

ד. יש אומרים שאין לגזוז את הצפורניים (וכן להסתפר) ביום חמישי, מפני שדרכן לצמוח ביום השלישי וגורם שיצמחו בשבת, ומכל מקום המנהג הוא שלא לחשוש בזה, ולכן כשיש איזה סיבה שלא יכול לגוזזן ביום שישי, רשאי לגוזזן ביום חמישי.

ה. יש נוהגים שלא מסתפרים ולא גוזזים את הצפורניים בראש חודש אפילו כשחל בערב שבת, כי כן צוה רבנו יהודה החסיד שלא להסתפר ולא לגזוז צפורניים  בראש חודש, ולכן מקדימים להסתפר ולגזוז את הצפורניים ביום חמישי. ומכל מקום אם לא גזזן ביום חמישי והן גדולות ועודפות על הבשר, יש להקל ולגוזזן בראש חודש שחל בערב שבת גם לנוהגים כצוואת רבנו יהודה החסיד, כיוון שהאיסור חמור כשהן גדולות ועודפות על הבשר.

ו. לאחר התספורת וגזיזת הצפורניים צריך ליטול את הידיים.  בין אנשים ובין נשים. ואין הבדל בין אם הצפורניים עודפות על הבשר, ובין אם הצפורניים לא עודפות, שתמיד צריך נטילת ידיים. וגם הכוסס צפורניים בשיניו צריך נטילה. וגם מי שלא גזז בעצמו את צפורניו אלא אחרים גזזו לו-צריך הוא ליטול את ידיו. אבל הגוזז צפורניים של אחרים- אין הגוזז צריך נטילה.

החלפת הבגדים:
ז. ישתדל שיהיו לו בגדים נאים לשבת. ושום מלבוש מכל מה שלבש בחול- אין ראוי ללובשו ביום שבת אפילו חלוק. וכן המנהג עתה בכל תפוצות ישראל שמחליפים את כל הבגדים וכן את הכובע לכבוד שבת. ואם אפשר טוב שתהיה לו טלית אחרת לשבת. והנכון שבגדי השבת ישארו עליו עד אחר סעודה רביעית.

ח. גם מי שנמצא לבדו בבית או בדרך לבדו, ילבש בגדי שבת, כי אין המלבושים לכבוד הרואים אלא לכבוד שבת.

ט. אין צורך לייחד נעליים לשבת, ורק ראוי למשחן ולצחצחן יפה לכבוד שבת. והמתחסד לייחד נעליים מיוחדות לשבת- תבוא עליו ברכה.

י. את בגדי השבת צריך ללבוש בערב שבת כדי לקבל את השבת בבגדים נאים, ולא כאותם עשירי עם ההולכים בליל שבת לבית הכנסת במלבושי חול ורק בבוקר מחליפים ולובשים בגדי שבת.

יא. גם אבל צריך להחליף בגדי החול וללבוש בגדי שבת העליונים, וכן המנהג בירושלים שהאבל לובש בגדי שבת.

יב. מנהג הספרדים בכל מקום ללבוש בגדי שבת גם בשבת חזון, אבל הנוהגים שלא ללבוש בגדים לבנים או חשובים כבגדי מועד.

מניעה מקטטה וחזרה בתשובה:
יג. בהעלות המנחה בערב שבת קודש, הוא עת מסוכן למחלוקת בין איש לאשתו ובין משרתי הבית, והרבה טורח הסטרא אחרא בזה לחרחר ריב. והאיש הירא יכוף יצרו ולא יעורר שום מחלוקת והקפדה, ואדרבה יבקש שלום. ובכל בית שהיה מחלוקת בערב שבת לעת ערב או בליל שבת, היה בדוק ומנוסה כי רעה נגד פניהם, ולא יצאו נקיים באותו שבוע באיזה מקרה רע.

יד. בכל ערב שבת יפשפש במעשיו ויתעורר בתשובה לתקן כל הקלקולים שעשה בששת ימי המעשה, כי ערב שבת כולל כל ימי השבוע, כמו שערב ראש חודש כולל כל החודש. וטעם נוסף שצריך לפשפש במעשיו בערב שבת, משום שהשבת מכפר אם משפרים אותו כהלכתו, והוא על ידי התשובה, ולכן צריך לפשפש במעשיו ולחזור בתשובה בכל ערב שבת כדי שיתכפר על ידי שמירת השבת. ועוד טעם כדי שיוכל לקבל בחינת נשמה יתירה ממקום גבוה.

טו. סמוך לזמן כניסת השבת (כחצי שעה לפני השקיעה) ישאל אדם את אנשי ביתו בלשון רכה: עשרתם? ערבתם? הפרשתם חלה? ויאמר להם: "הדליקו את הנר". ואם נוהג הוא לעשר ולערב בעצמו או שקונה ממקום שכבר עישרו, וכן אם קונה חלות ממקום שמפרישים חלה, אינו צריך לשאול כן לאנשי ביתו.

טז. מצוה על האדם למשמש בבגדיו בערב שבת סמוך לחשיכה שלא יהיה בהם דבר שאסור לצאת בו בשבת. וגם את הבגדים המיוחדים לשבת מצוה לבודקם בערב שבת שמא יש בהם דבר מוקצה, כיוון שיתכן שבמוצאי שבת הכניס לשם כסף או דבר המוקצה, וכן יתכן שלבש אותם באיזה שמחה (נישואין, בר מצוה, וכיוצא) ושכח שם כסף או כרטיסיה וכיוצא בזה.

אהבתם? תנסו גם את אלו

תכנים אחרונים מאת הרב אהרן זכאי