1. מצות עשה מן התורה לקדש את יום השבת בדברים שנאמר: "זכור את יום השבת לקדשו" כלומר זכרהו זכירת שבח וקידוש. ומדברי סופרים שתהיה זכירה זו על כוס יין.
2. נשים חייבות בקידוש בין בלילה ובין ביום, ואף על פי שמצות קידוש היא מצות שעה התלויה בזמן וכל מצוות התלויות בזמן נשים פטורות. עם כל זה נשים חייבות כיון שהוקש "זכור" ל"שמור" וכשם שב"שמור" הם חייבות דהיינו איסור מלאכה, כך חייבות ב"זכור" דהיינו מצות קידוש.
3. נשים יכולות להוציא את האנשים ידי חובת קידוש. ומכל מקום נכון להחמיר לכתחילה משום צניעות שהאשה לא תוציא אנשים ידי חובה, אלא רק כשהם מבני ביתה.
4. אשה יכולה להוציא אנשים ידי חובת קידוש, אפילו אם כבר יצא ידי חובת קידוש, משום שכל ישראל ערבים זה לזה.
5.קטן שלא הגיע לגיל שלש עשרה שנה ויום אחד, אינו יכול להוציא איש או אשה ידי חובת קידוש, שהואיל ואין הקטן חייב במצוות אלא מדרבנן מדין חינוך, אינו יכול להוציא ידי חובה את המחויב בקידוש מן התורה. ואפילו שהאיש או האישה התפללו ערבית אין הקטן יכול להוציאם ידי חובה.
6. השומעת קידוש תכוון לצאת ידי חובה, וגם המקדש יכוון להוציאה ונכון שיזכיר זאת המקדש לבני ביתו בטרם מתחיל בקידוש.
7. השומעת קידוש תכוון לצאת ידי חובה לא תענה "ברוך הוא וברוך שמו" אחר שמיעת שם ה'. ובדיעבד אם ענתה "ברוך הוא וברוך שמו" יצאה ידי חובה ואינה צריכה לקדש שנית.
8. אשה שאינה יכולה לשמוע את הקידוש כגון שאזניה כבדות או סיבה אחרת, וכן אם בעל הבית המקדש בולע תיבות ואותיות מהברכה, תוכל האשה לברך בלחש ברכת הקידוש, ותתן עיניה בכוס שביד המברך בשעת הקידוש. וכשהמקדש יסיים את הברכה לא תענה השומעת (שמברכת אחריו בלחש) אמן אחר ברכתו, כיון שבדעתה לטעום בעצמה מהכוס, ואם תענה אמן יהיה הפסק כי היא עצמה בירכה אחריו בלחש.
9. לא תפסיק בדיבור לפני שהמקדש שתה את היין. ואם הפסיקה בדיבור וברצונה לשתות מן היין חייבת לחזור ולברך ברכת הגפן. אבל אם הפסיקה בדברים השייכים לסעודה וכל שכן השייכים לקידוש לא נחשב להפסק בדיעבד, ואינה צריכה לחזור ולברך.
10. מצוה מן המובחר שיטעמו כל בני הבית מעט יין מכוס הקידוש, אף על פי שהמקדש שתה ממנו כשיעור.
11. אם האשה אינה טהורה, יש להקל בקידוש אפילו שהיא תשתה ישר אחרי בעלה ואחר כך כל בני הבית. ואם נוהגים למזוג את היין לכוסיות נפרדות לכל אחד, ויש עמהם אחרים ימזוג בעל הבית לכולם והאשה תקח בעצמה כוסית אחת.
12. אם לא שמעה בליל שבת את ברכת בורא פרי הגפן מהמקדש אלא שמעה רק את ברכת אשר קדשנו במצוותיו ורצה בנו, יצאה ידי חובה, כיון שאין הכוס של קידוש תלויה בברכת בורא פרי הגפן, כי ברכת בורא פרי הגפן היא רק בכדי שתוכל לטעום מן הכוס. אבל אם בקידוש של הבוקר לא שמעה ברכת בורא פרי הגפן לא יצאה ידי חובה כיון שביום ברכת בורא פרי הגפן היא גוף הקידוש ונמצא שלא שמעה קידוש כלל.
קידוש בבקר
13. אשה המתפללת בכל יום תפילת שחרית מותר לה לשתות קפה או תה לפני תפילת שחרית, כיון שעדיין לא התפללה ולא חל עליה חובת קידוש ונחשבת כדין איש. ואם אינה מתפללת אין לה לטעום כלום לפני הקידוש. ומכל מקום אשה המקילה לשתות לפני הקידוש גם אם אינה מתפללת בכל יום (ובפרט אם היא מינקת וכדומה) יש לה על מה לסמוך.
14. אשה שבעלה מאחר להגיע מבית הכנסת וקשה לה להמתין מבלי לאכול, תקדש היא לעצמה ותאכל מזונות.
15. אשה שמקדשת לעצמה ביום שבת בבוקר, ואינה יודעת לקרוא את כל הפסוקים שאומרים בקידוש, די לה לברך רק ברכת בורא פרי הגפן, ויוצאת ידי חובת קידוש.
16. מותר לתת לקטן שלא הגיע לגיל בר מצווה עוגה וחלב קודם צאתו לבית הכנסת להתפלל שחרית, בין בחול בין בשבת.