1. כולם חייבים לקרוא את המגילה, הגברים מגיל שלוש עשרה שנה והנשים מגיל שתים עשרה שנה, ולכן נשים שאינם יכולות לשמוע את קריאת המגילה בבית כנסת כגון: שיש הפרעות שמתי שמזכירים את המן הרשע יש רעש והיא אינה שומעת, או מחמת כל סיבה אחרת חייבת ללכת ולשמוע את כל המגילה מאדם שבקי בקריאת המגילה, וגם הקטנים שהגיעו לגיל חינוך מחנכים אותם לשמוע מגילה, ואם הילדים הקטנים עושים רעש ומפריעים לציבור לשמוע את קריאת המגילה על ההורים מוטלת חובה שלא להביאם, אלא הגבר ילך לשמוע את קריאת המגילה והאשה בינתיים תשמור על הילדים ואחר כך שהגבר יחזור מקריאת המגילה האשה תלך לשמוע את קריאת המגילה והגבר בינתיים ישמור על הילדים.

2. חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה וגם למחרת ביום, ואם הוא אנוס ואין לו אפשרות לשמוע את המגילה גם בלילה וגם ביום, עדיף לו לשמוע את המגילה ביום מאשר בלילה, ומי שלא קרא את המגילה בלילה אין לו תשלומין על ידי שיקרא ביום שתי פעמים אלא יקרא את המגילה ביום פורים פעם אחת.

3. ערים שמוקפות חומה מזמן יהושע בן נון חוגגים את יום פורים בתאריך ט"ו באדר ומקיימים באותו היום את כל מצוות חג הפורים (משלוח מנות, מתנות לאביונים, קריאת מגילה, סעודת פורים), וכן בעיר שושן הבירה מקיימים את מצוות יום הפורים היום ט"ו באדר, אולם ערים שאינם מוקפות חומה מימות יהושע בן נון חוגגים את יום הפורים ביום י"ד באדר ומקיימים באותו היום את כל מצוות חג הפורים (משלוח מנות, מתנות לאביונים, קריאת מגילה, סעודת פורים), וערים שהם ספק אם היו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון קוראים את המגילה בברכה, ומקיימים את כל מצוות חג הפורים ביום י"ד באדר, וביום ט"ו באדר קוראים את המגילה בלי ברכה, וטוב וראוי להחמיר שיקיימו משלוח מנות, ומתנות לאביונים, ויעשו סעודה נאה ביום ט"ו באדר, ויגידו "על הניסים" בתפילה ובברכת במזון בשני הימים (ביום י"ד באדר וביום ט"ו באדר), ואלו הערים שיש בהם ספק אם היו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון: יפו, חברון, עכו, לוד, צפת, טבריה, רמלה, שכם, וכן נוהגים לקרוא קריאת מגילה בבאר שבע, חיפה, בית שאן, רמלה.
בעיר תל-אביב, בני ברק אף על פי שקוראים את המגילה ביום י"ד באדר, וטוב שיקראו את המגילה בלי ברכה ביום ט"ו באדר.  

4.  השומע את המגילה דרך הרדיו או טלפון לא יוצא ידי חובה אפילו שזה בשידור חי.

5. אסרו חכמים לאכול קודם קריאת המגילה (ואין הבדל בין קריאת המגילה בלילה לבין קריאת המגילה ביום), והיינו מזמן חצי שעה קודם שיגיע זמן קריאת המגילה, ומה שאסרו לאכול זה שאוכל יותר מכביצה פת (54 גרם) או שאר מיני עוגות (שברכתן מזונות) יותר מכביצה, אבל לאכול פחות מכביצה (54 גרם) עוגות או לחם מותר, ושאר מיני מאכלים כגון בשר או דגים או אורז או שאר מיני משתה מותר לאכול ולשתות, וטוב להחמיר ממידת חסידות שלא לאכול ולא לשתות כלום לפני קריאת מגילה.

6. אסור לדבר בשעת קריאת המגילה, וצריך לדקדק בקריאת המגילה שלא להחסיר במשך קריאתו אפילו אות אחת, וכן השומע קריאת מגילה צריך לדקדק היטב לשמוע את כל קריאת המגילה מתחילתה ועד סופה, ולא יחסיר אפילו תיבה אחת.

7. אם בשעת הקריאה שהשליח ציבור קורא את המגילה ואחד מן השומעים אינו שמע איזה תיבה מהשליח ציבור, אם יש ביד השומע מגילה כשרה יאמר את אותה התיבה שלא שמע מהשליח ציבור מתוך המגילה שלו, ואם המשיך השליח ציבור בינתיים בקריאתו ימשיך השומע לקרוא מתוך המגילה שבידו עד שיגיע למקום שבו נמצא השליח ציבור, וכן אפילו אין בידו מגילה כשרה, כגון: שיש בידו מגילה מודפסת (שמגילה מודפסת אינה מגילה כשרה, ואם אדם קורא את כל המגילה מתוך מגילה פסולה לא יצא ידי חובה), אף על פי שאינו רשאי לקרוא את המגילה מתוך המגילה המודפסת, מכל מקום אם לא שמע איזה תיבות מהשליח ציבור יקרא את התיבות שלא שמע מתוך המגילה המודפסת שנמצאת בידו, עד שיגיע למקום שהשליח ציבור נמצא שם ואז ישתוק, וימשיך לשמוע את המגילה מהשליח ציבור.