המשנה בברכות (דף לה' עמוד א') אומרת "על פירות האילן אומר בורא פרי העץ חוץ מעל היין שעל היין אומר בורא פרי הגפן" וכן פסקו הרמב"ם (הלכות ברכות פרק ח' הלכה א') והשולחן ערוך (סימן רב' סעיף א').
והנה הטעם שחכמים תקנו לברך ברכה מיוחדת על פירות העץ ולא כללו את פירות העץ בכלל הברכה של פירות האדמה (שהרי פירות העץ יוצאים מן האדמה ולכן בדיעבד אם ברך על פירות העץ בורא פרי האדמה יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור ולברך כיון שלא שיקר בברכתו שסוף סוף פירות העץ יוצאים מן האדמה כמו שפסק בשולחן ערוך סימן רו' סעיף א') כתב על זה השולחן ערוך הרב (הגאון רבי שניאור זלמן חי לפני כ-220) מפני חשיבותם שכן גדלים על העץ לכך הוא יותר מובחר ומבורר משאר פירות שגדלים סתם על הארץ לכן כדי להזכיר שבחו של מקום תקנו לברך ברכה בנפרד בורא פרי העץ.

ובספר הלבוש (הגאון רבי מרדכי יפה חי לפני כ-420 שנה) כתב טעם אחר הרי יש לנו כלל שאסור לאדם להנות מן העולם הזה בלא ברכה(ברכות דף לה' עמוד א') ואם ברך על הדבר אז מותר לאדם להשתמש בדבר ורשום בפסוק אחר ברוך ה' יום יום ולכאורה קשה וכי רק ביום מברכים ובלילה לא צריך לברך? אלא הכוונה יום יום ויומו תן לו מעין ברכותיו דהיינו ביום שבת תברך על מעין השבת ביום טוב תברך מעין יום טוב אותו הדבר לגבי הברכות תברך את ה' מעין ברכותיו שנתן לך ומשפיע עליך ולכן צריך לברך מעין השפע והטוב של אותו הדבר שנתן לך לשימוש ולכן תקנו חכמים לגבי פירות העץ לברך ברכה בפני עצמה שכן זה מעין הטבע והשפע שנתן לך כדי שאדם יהנה מפרי העץ.
וצריך לברך בורא פרי העץ הן על פירות משבעת המינים והן על פירות שאינם משבעת המינים.

לסיכום: על היין צריך לברך בורא פרי הגפן. ועל פירות העץ צריך לברך בורא פרי העץ בין משבעת המינים נין שאינם משבעת המינים.בדיעבד אם ברך על פירות העץ בורא פרי האדמה יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור ולברך.