אומר שלמה המלך: "כי לא ידע את האדם את עיתו, כדגים שנאחזים במצודה רעה", אצל דייגים, יש רשת ויש לחם, הם אוכלים לחם, הם בתוך המים, הם שמחים מצאנו לחם אבל הם לא יודעים שהם עוד שנייה עולים למעלה, מרימים אותם למעלה. כך אדם הולך, אומר שלמה המלך, "כי לא ידע אדם את עיתו", אדם חושב הנה אני הולך אני בריא ואני עושה מה בא לי אבל הוא לא יודע שהוא נהנה אבל הוא כבר בתוך הרשת ועוד מעט מעלים אותו למעלה כמו שראינו באסון ורסאי, רוקדים, שמחים, תזמורת, נשים וגברים ביחד, לך תגיד להם שעוד שנייה הם כבר לא נמצאים. כך אדם בעולם הולך, עושה את כל השטויות שבעולם, כל התענוגות שבעולם והוא לא יודע שעוד שנייה הוא לא נמצא פה, זה כמו שאומר הזוהר הקדוש: אדם הולך מהבית והוא לא יודע אם חוזר הביתה או לא חוזר הביתה. רש"י הקדוש אומר, "ימיו כצל עובר", אומר רש"י, איזה צל? כצל דבורה שאין לה צל, לא צל של חיה רצה כמו ציפור, כצל דבורה שאין לה צל ככה החיים של האדם רצים, אדם חושב שיחיה שבעים שנה, שמונים שנה, מי אמר לך שתחיה עוד שנייה, עוד רגע "כי הדגים נאחזים במצודה רעה", הוא לא יודע לאן הוא הולך, הוא לא יודע.

אומרת הגמרא במסכת סוטה ח', אומרת שם הגמרא, בעיקבתא דמשיחא, הסימנים של זמן המשיח מה יהיה, מלכות תהפך למינות, המושלים בעם ישראל יהיו כופרים בתורה ושונאי התורה, מי חלם? עם ישראל כל הדורות זה סמל של קדושה וטהרה, זה סמל של יראת שמיים טהורה, סמל לאומות, סמל לקדושה ולטהרה. שהמושלים בעם ישראל יהיו שונאי התורה וכופרים בתורה, אנשים ה' ירחם שלא חושבים על דברים של קדושה וטהרה חס וחלילה, המלכות תהפך למינות. אומרת שם הגמרא, ובית וועד יהיה לזנות, המקום החשוב ברחובות, מקום שאנשים מדברים ומתוועדים ומה יהיה רוב שיחם, רוב דיבורם של האנשים על מה יהיה? על נשים ופריצות, פחד פחדים. זה כתוב שלמעשה הזוהר הקדוש כותב שהיצר הרע הגדול ביותר לפני המשיח מה יהיה? עניין של פריצות וזה העבודה הגדולה של האדם בדור הזה לפני ביאת המשיח לשבור את היצרים של התאוות, יצרים של פריצות, של כל הקלקולים הנוראים האלה. בכל מקום שאתה מוצא זנות אנדרלמוסיה באה לעולם והורגת טובים ורעים ואין יצר הרע נכנס באדם אלא דרך העיניים, עיניים רואות ולב חומד, אם עיניים לא רואות הלב לא חומד. אדם ששולט על העיניים שולט על כל הגוף, אין יצר הרע נכנס לאדם אלא דרך העיניים, שאדם בעל הבית על העיניים, העיניים נעולות, לא מסתכלים על איפה שלא צריך להסתכל והאדם הזה קודש קודשים מבחינת "כולך יפה רעייתי ומום אין בך", האדם הזה קודש קודשים.

צריך לדעת עיניים זה הכלי הגדול ביותר של האדם, רבי מתיא בן חרש שרף את העיניים שלו, הוא מוכן להיות בבחינת מת כל החיים שלו אבל חס וחלילה לא להגיע למצב של שמא, של ספק שמא אני אכשל, ספק שמא אני אחטא, למה? רבי מתיא בן חרש יודע, תנא ענק יודע מה זה עיניים, יודע מה השורש של העיניים בעולמות העליונים כמו שאמרנו חז"ל אומרים, סומא נחשב למת, אדם עיוור נחשב כמת וגם מבחינה רוחנית אדם שהעיניים שלו פגומות, העיניים שלו משוטטות לכל מקום שהוא מסתכל בשמיים הוא נחשב כמת.