בפרשה אנו לומדים על הקמת המשכן שנעשתה ע"י משה רבינו, וכפי שנאמר בפסוק שהקמת המשכן היתה בראש חודש ניסן. והנה מבואר במדרש רבה (נשא פרשה יג) שמלאכת המשכן נגמרה בכ"ה בכסלו ועמד המשכן מקופל עד ר"ח ניסן. והיו ישראל אומרים: הרי עשינו המשכן מתי תבוא השכינה ותשרה בתוך מעשה ידינו? כשהגיע ר"ח ניסן וציוה הקדוש ברוך הוא להקים את המשכן. שלח להם ע"י משה מה אתם יראים? כבר 'באתי לגני אחותי כלה' ע"כ. אולם לא התבאר מה היתה הסיבה שעד אז לא הקימו את המשכן.

ובילקוט שמעוני (פקודי רמז תיז) מבאר על הפסוק: "ויביאו את המשכן אל משה", זה שאמר הכתוב 'תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק' מדבר במשה, בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא לעשות משכן, מיד אמר להם קחו מאתכם תרומה לה'. והיה משה עסוק במשכן. שלשה חדשים עשו אותו קפלו אותו. והיו מתלוצצים עליו ואומרים: הרי נעשה המשכן. לא היה אומר שהוא משרה שכינתו אצלנו? והקדוש ברוך הוא נתכוון שיעמיד המשכן בחודש שנתבשר אברהם אבינו ביצחק, לא עשה אלא כיון שהגיע החודש, אמר ליה הקדוש ברוך הוא" "ביום החודש הראשון באחד לחדש תקים את משכן" אותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא 'תאלמנה שפתי שקר' אותן שהיו מתלוצצין אחר המשכן, התחילו טוענין אותו ובאין כל אחד ואחד במלאכתו. שנאמר ויביאו את המשכן. ע"כ. ועדיין צריכים אנו להבין מה החשיבות דוקא להעמיד את המשכן בחודש שבו התבשר אברהם אבינו על לידת יצחק.

בספר "אהבה ורעות" מבאר כי הענין שהקב"ה רצה שהקמת המשכן תחול באותו מועד בשנה שאברהם אבינו נתבשר שיצחק יוולד. היא מפני שיש כאן דבר משותף בין הדברים. הרי אברהם אבינו הפיץ את האמונה בהקב"ה בכל העולם, אולם מבלי ההמשך של יצחק, הרי שכל עמלו של אברהם לא ישא פרי לדורות הבאים. כל מאמציו להביא להכרה בבורא עולם ירדו לטמיון. אך כאשר אברהם אבינו התבשר על הולדת יצחק, הוא ידע שעמלו לא היה לריק, קיום רצון ה' ימשך על ידי בניו הדוגלים בשם ה', והשכינה תמצא לה מקום בעולם הזה. נמצא שלידת יצחק היתה הכרזה על המשכיותו של עם ישראל, אומה שתוביל את הרוחניות בעולם.

גם הקמת המשכן הביאה להשכנת השכינה ולהרגשת קרבתו יתברך. מבלי המשכן לא היתה אפשרות לתת לכל העם את האפשרות להתקרב אל הקב"ה, ובמשך הדורות היו מתרחקים מאוד, אבל השארת השכינה במשכן באותו זמן, ואח"כ בבית המקדש, ולאחר מכן בבתי כנסיות ובבתי מדרשות הם יוצרים את המשך העבודה הרוחנית בעולם, על ידי עם ישראל. ולכן הקב"ה רצה ששני המאורעות יתרחשו באותו תאריך כי מטרתם היתה דומה.
עוד מביא בשם הגאון הרב חיים פרידלנדר זצ"ל כי לוח השנה היהודי דומה לספירלה, זאת אומרת שבכל שנה חוזרים אנו לאותו אזור של אותו יום כפי שהיה בשנים קודמות אנחנו מושפעים מהתרחשויות קודמות ומקבלים השראה ממעשים שקרו באותו יום בשנים קודמות. לפי רעיון זה ה' רצה שיום הקמת המשכן יהיה באותו יום בשנה בו נתבשר אברהם על הולדת יצחק כדי שאותו חיזוק שנוצר, כאשר נודע על המשך נצחי לידיעת שם ה' בעולם, ישתלב בהשראה הרוחנית של המשכן.