פרשת תצוה
תכלית המשכן הוא להאיר את העולם.
פרשת תצוה מתחילה עם הציווי להכין שמן זית זך כתית בכדי להדליק בו את המנורה. ובהמשך הפרשה בא הציווי על הכנת בגדי הכהן הגדול. ויש כאן לשאול, הרי פרשת תרומה עסקה בענין כלי המשכן הארון, השולחן, המנורה, והמזבח החיצון, ושאר פרטי מחיצות המשכן ומכסהו, ומדוע אם כן הפסקנו באמצע בציווי של "ויקחו אליך שמן זית זך" ואחר כך ממשיכים שוב בדיני הכנת בגדי הכהונה. לכאורה היה צריך להמשיך בהכנת בגדי הכהן שהם חלק מעשיית המשכן. ואחר כך לצוות על הכנת השמן ודין ההדלקה.
דבר נוסף שיש לנו להתבונן בו. כפי שאנו רואים ממאמרי חז"ל שיש לבגדי הכהן הגדול משמעות גדולה מאוד, עד כדי כך שחז"ל מבארים ששמונה בגדים אלו, כל בגד בא לכפר על עבירה חמורה אחרת. כמבואר בגמ' ערכין (טז עמוד א) אמר ר' ענני בר ששון: למה נסמכה פרשת בגדי כהונה לפרשת קרבנות? לומר לך: מה קרבנות מכפרין, אף בגדי כהונה מכפרין. ע"כ; ואולם בפסוק נאמר "ועשית בגדי קודש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת". ואיך מתחברים שני ענינים אלו יחד "לכבוד ולתפארת" עם כפרה.
בספר "אלה הדברים" מבאר שהנה הכלל ידוע כאשר אדם רוצה לבנות בנין צריך לדעת מהי תכלית השימוש בבית זה, ולפי זה ידעו כיצד לתכנן את בניתו ועשייתו. והנה כך גם אמר הקב"ה למשה "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" אולם עדיין לא התבאר לנו מהי תכלית רצון ה' בהשארת שכינתו בתוכנו. ולכן כאן תוך אמצע עשיית כלי המשכן באה פרשה זו ללמד "ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור" ובאו חז"ל ואמרו במדרש רבה (תצוה פרשה לו) אמר הקב"ה: לא שאני צריך להם, אלא שתאירו לי כשם שהארתי לכם. למה? כדי להעלות אתכם בפני כל האומות שיהיו אומרים ישראל מאירים למי שמאיר לכל. ע"כ.
ומבואר בדברי חז"ל אלו שתפקידו של בית המקדש היה להאיר לעולם כולו. להאיר ברכה והצלחה לא רק לישראל אלא גם לאומות העולם. וכפי שמצינו שאף שלמה המלך בחנוכת המקדש התפלל "וגם אל הנכרי וגו' ובא והתפלל בבית המקדש אתה תשמע השמים". וגם בברכת השדה זוכים אומות העולם באמצעות המקדש, שהרי ידועה הסיבה לכך שישראל מקריבים שבעים פרים בחג הסוכות כנגד שבעים אומות העולם "כדי שיתברכו פירותיהם". היוצא מכאן שבית המקדש נועד להיות למגדל אור שממנו תצא אורה וברכה לכלל. אורה וברכה רוחנית, וכן אורה וברכה גשמית. אורה זו, מסמלת המנורה וההדלקה בה בשמן זית זך.
ומעתה נבין מדוע התורה הביאה דין זה של הדלקת הנרות מיד אחרי פרשת עשיית המשכן וכליו, משום שהדלקת הנרות בשמן זית זך היא חלק מעשיית המשכן. והיא מבטאת את כל יעודו של המקדש והמשכן עם כליו, והוא בא להדגיש את יעודו המרכזי והוא "להאיר" ורק ע"י אורה זו, המקדש ממלא את יעודו. ומאחר שעיקר יעוד המשכן הוא להיות 'מגדל אור' רוחני וגשמי לכל העולם, כאשר עושים את מטרה זו בזה אנו מגדלים ומשבחים את שמו של הבורא יתברך בעולמו, ובהיות והתפקיד העיקרי תלוי בצוארו של הכהן הגדול שהוא העומד בין הקב"ה ובין העם, לפיכך צריך הכהן לשרת בבגדים מיוחדים ומכובדים כי זהו כבודו של הקב"ה שהוא מוחל וסולח ונוהג עם בריותיו בחסד וברחמים. ובבגדים אלו יש כוח לתת את הכפרה אל העם. כי הבגדים מראים לנו את צורתו ותוכו של הלובש.
דבר נוסף שיש לנו להתבונן בו. כפי שאנו רואים ממאמרי חז"ל שיש לבגדי הכהן הגדול משמעות גדולה מאוד, עד כדי כך שחז"ל מבארים ששמונה בגדים אלו, כל בגד בא לכפר על עבירה חמורה אחרת. כמבואר בגמ' ערכין (טז עמוד א) אמר ר' ענני בר ששון: למה נסמכה פרשת בגדי כהונה לפרשת קרבנות? לומר לך: מה קרבנות מכפרין, אף בגדי כהונה מכפרין. ע"כ; ואולם בפסוק נאמר "ועשית בגדי קודש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת". ואיך מתחברים שני ענינים אלו יחד "לכבוד ולתפארת" עם כפרה.
בספר "אלה הדברים" מבאר שהנה הכלל ידוע כאשר אדם רוצה לבנות בנין צריך לדעת מהי תכלית השימוש בבית זה, ולפי זה ידעו כיצד לתכנן את בניתו ועשייתו. והנה כך גם אמר הקב"ה למשה "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" אולם עדיין לא התבאר לנו מהי תכלית רצון ה' בהשארת שכינתו בתוכנו. ולכן כאן תוך אמצע עשיית כלי המשכן באה פרשה זו ללמד "ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור" ובאו חז"ל ואמרו במדרש רבה (תצוה פרשה לו) אמר הקב"ה: לא שאני צריך להם, אלא שתאירו לי כשם שהארתי לכם. למה? כדי להעלות אתכם בפני כל האומות שיהיו אומרים ישראל מאירים למי שמאיר לכל. ע"כ.
ומבואר בדברי חז"ל אלו שתפקידו של בית המקדש היה להאיר לעולם כולו. להאיר ברכה והצלחה לא רק לישראל אלא גם לאומות העולם. וכפי שמצינו שאף שלמה המלך בחנוכת המקדש התפלל "וגם אל הנכרי וגו' ובא והתפלל בבית המקדש אתה תשמע השמים". וגם בברכת השדה זוכים אומות העולם באמצעות המקדש, שהרי ידועה הסיבה לכך שישראל מקריבים שבעים פרים בחג הסוכות כנגד שבעים אומות העולם "כדי שיתברכו פירותיהם". היוצא מכאן שבית המקדש נועד להיות למגדל אור שממנו תצא אורה וברכה לכלל. אורה וברכה רוחנית, וכן אורה וברכה גשמית. אורה זו, מסמלת המנורה וההדלקה בה בשמן זית זך.
ומעתה נבין מדוע התורה הביאה דין זה של הדלקת הנרות מיד אחרי פרשת עשיית המשכן וכליו, משום שהדלקת הנרות בשמן זית זך היא חלק מעשיית המשכן. והיא מבטאת את כל יעודו של המקדש והמשכן עם כליו, והוא בא להדגיש את יעודו המרכזי והוא "להאיר" ורק ע"י אורה זו, המקדש ממלא את יעודו. ומאחר שעיקר יעוד המשכן הוא להיות 'מגדל אור' רוחני וגשמי לכל העולם, כאשר עושים את מטרה זו בזה אנו מגדלים ומשבחים את שמו של הבורא יתברך בעולמו, ובהיות והתפקיד העיקרי תלוי בצוארו של הכהן הגדול שהוא העומד בין הקב"ה ובין העם, לפיכך צריך הכהן לשרת בבגדים מיוחדים ומכובדים כי זהו כבודו של הקב"ה שהוא מוחל וסולח ונוהג עם בריותיו בחסד וברחמים. ובבגדים אלו יש כוח לתת את הכפרה אל העם. כי הבגדים מראים לנו את צורתו ותוכו של הלובש.
תכנים אחרונים מאת הרב משה דיין