הגמרא מספרת במסכת תענית דף כ' עמוד ב', רב הונא היה לו חביות יין באיזה בית רעוע, בבית שעומד להתרסק, שעומד ליפול, הוא רוצה להוציא את חבית היין, הוא רוצה להיכנס לבית ואולי הבית ייפול פתאום באמצע. מה עשה? רצה לפנות חביות, מה עושים, רב אדא היה מלאך אלוקים בעל מעשים גדולים, הכניס אותו לבית ובטח אם רב אדא נכנס לבית אז הבית לא יקרוס. הוא ידבר איתו ובינתיים שהוא ידבר איתו הוא יוציא מיד את החביות החוצה ואיך שהחביות יוצאו הוא יוציא אותו. אהבה להתם, משכיה בשמעתא, התפלפל איתו בגמרא, מדברים, פלפולי שאלות, תירוצים עד שהעוזרים שלו יוציאו את כל היין מהבית. עד דפנייה. בתר דנפק, איך שרב אדא יצא מהבית, נפל ביתא, הבית קרס. שימו לב ארגיש רב אדא בר אהבה, אז רב אדא הרגיש כל מה שקרה לו כדי להוציא את החביות יין, הקפיד, כעס עליו. סבר לה, למה? כי הא דאמר רבי ינאי, למה הוא כעס? הגמרא אומרת, לעולם יעמוד אדם במקום סכנה ויאמר עושים לי נס. גם אם הוא מלאך אלוקים לא יעמוד במקום סכנה ויגיד עושים לי נס, למה כי השטן מקטרג שיש סכנה. אומרת הגמרא, למה? שמא אין עושין לו נס, למה כי השטן מקטרג בזמן סכנה וגם אם תרצה לומר שעושים לו נס מנקים לו מהזכויות שלו, מורידים לו מהזכויות. רבותיי תסתכלו בית לא יקרוס אם יש בבית אדם צדיק, אדם בעל חסדים, בעל מעשים גדולים הבית לא קורס והגמרא אומרת, על רב אדא בר אהבה על הארכת ימים, אמר להם מימי לא הקפדתי בתוך ביתי ולא צעדתי בפני מי שגדול ממני ולא הרהרתי במבואות המטונפות ולא הלכתי ד' אמות בלא תורה ובלא תפילין, הגמרא על רב אדא.

עוד סיפור שהגמרא מספרת, אומרת הגמרא, בסוריה, הייתה מגיפת דבר, איפה שרב היה גר, רב היה מגדולי אמוראים וכל האזור שלו לא היה דבר, סברו מיניה משום זכותיה דרב דנפיש, בגלל שהרב אדם גדול והזכויות שלו גדולות, בזכותו אין דבר. איתחזי להו בחילמא, באו אליהם בחלום ואמרו להם, לא בגלל רב, בשביל רב זה דבר קטן, רב הוא ענק בענקים, בשבילו להפסיק דבר זה כמו צעצוע (?), לא בגלל רב, דנפישא זכותיה טובא, הא מילתא זוטרא ליה לרב, זה דבר קטן בשביל רב, אלא בגלל מי? משום ההוא גברא, דשייל מרא וזבילא לקבורה. יש בעיר של רב יהודי פשוט שתמיד שיש הלוויה הוא משאיל את האתים וכלי חפירה שלו לקברנים, תבינו עושה חסד עם המתים, מביא לקברנים כלי חפירה ובגללו אין דבר באזור של רב, בשביל רב זה דבר קטן. הרי למה זה נעצר, בשביל המעשים האלה. רבותיי בואו תבינו ותראו אם קורה צרה תראו על דבר כזה אין, לא בא דבר, ואם פורצת איזה אסון גדול, איזה שריפה גדולה וענקית אדם צריך להבין ודאי שיש פה תביעה נוראה, אין בורא עולם לא מביא דין בלא דין, אם יש משהו כמו שאומר הרמב"ם "ויזעקו ויריעו ויעשו תשובה ויפשפשו במעשים", בורא עולם לא עושה דין בלא דין. הזכרנו פעם יש מדרש, אומר, בכל הבורא עולם עושה שליחותו, כל הבריאה זה שליחים של בורא העולם או להיטיב עם האדם או להיפרע ממנו.

דיברנו על דוד המלך שהיה במערה עם קורי עכביש שבא להציל אותו ועם היתוש שבא להציל אותו וכן יש מדרש שמספר, שמואל היה יושב על שפת הנהר והוא ראה עקרב מתקרב לסוף הנהר, איך שהוא הגיע למים באה לידו צפרדע, העקרב מגיעה לצפרדע, איך שהוא מגיע הצפרדע שטה לצד השני של הנהר, שכב שם בן אדם, ירד העקרב ועקץ אותו והרג אותו. אומר המדרש, תדע לך בכל בורא עולם עושה שליחותו, אם מגיע לאדם מיתה יבוא עקרב, יבוא צפרדע וייקח אותה צד שני ויהרוג אותו. תבין העולם הוא לא הפקר, יש בעל הבית לבירה, יש מנהיג לבירה, שום דבר לא נעשה סתם. זה דוד המלך עליו השלום אומר, "אל תהיו כסוס כפרד אין הבין", את הפסוק הזה מקיימים טוב טוב חברי כנסת וכל הפוליטיקאים, כסוס, כפרד, אין קרה, קורה, אל תזכיר בורא עולם.