הרמב"ם בהלכות תענית כותב כך, "מצוות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבוא על הציבור", אנחנו לא כמו אלה בכנסת, קרה מקרה, אין דבר כזה, כל צרה שלא תבוא לזעוק ולהתפלל, "שנאמר, על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות כלומר כל דבר שייצר לכם כגון בצורת", כמו הבצורת הנוראה הזאת שבע שנים, "ודבר וארבה וכביוצא בהן זעקו עליהן והריעו". צריך לזעוק ולהתפלל להזזת השמיים שהקדוש ברוך הוא ירחם עלינו, אנחנו לא חברי כנסת "ודבר זה" אומר הרמב"ם, "מדרכי התשובה הוא, שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו", עם ישראל ברגע שמגיעים צרות לא הולך עם הראש בקיר, צמים, תעניות, דרשות, מוסר, מנקים את השמיים "ויזעקו אליה וירעו, ידעו הכל בגלל מעשיהם הרעים הורע להם ככתוב עוונותיכם הטו אלה".

עם ישראל יבין שאין מקרה בעולם, עוונותיכם הטו אלה, הכל בגלל המעשים שלנו "וזהו "שיגרום להסיר הצרה מעיניהם", רק יכול להסיר ולבטל גזרות? התפילות, התשובה, המעשים הטובים. "אבל אם לא יזעקו ולא יריעו ולא יתפללו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם", קורה שיש בעיות בעולם, קורה שיש שריפות, קורה שיש בצורת, קורה," אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם, אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית" כמו שקורה בכל מקום "הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להידבק במעשים הרעים" ואז מה יקרה, ימשיכו במעשים הרעים שלהם, בעבירות שלהם ולא יעשו תשובה, "ותוסיף הצרה צרות אחרות". בורא עולם, אדם מעולף נותן לו סטירה, לא מתעורר נותן לו סטירה יותר חזקה, הקדוש ברוך הוא נותן מכה, לא מתעורר, מכה יותר חזקה, אוי ואבוי אם זה כואב. כמו שכתוב בתורה, התורה הקדושה אומרת, "והלכתם עימי בקרי", אם אתם תגידו מקרה, "הלכתם איתי בקרי והלכתי אף אני עימכם בחמת קרי", זאת אומרת, ויספתי עליכם מכה, שבע כחטאותיכם", פי שבע יותר גרוע כלומר שאני אביא עליכם צרה כדי שתשובו, תעשו תשובה אם תאמרו בקרי, שזה מקרה, אף אני הלכתי עימכם בחמת קרי, עושה פי כמה יותר גרוע, פחד פחדים. הרמב"ם כותב פה בהמשך, מה הרמב"ם כותב, עם ישראל לא ככל האומות, עם ישראל ארץ אשר ה' בה (?) מראשית שנה ועד אחרית שנה, כי לא ינום ולא יישן שומר ישראל, ואם באים צרות בכל זאת סימן שמשהו לא בסדר.

אומר הרמב"ם, אם באים גזרות, באים בצורת, ארבה, כל צרה שלא תהיה צריכים עם ישראל לערער בחצוצרות, לעשות כנסים, לעשות תשובה, תעניות, תפילות כדי לזעזע את השמיים ואומר למה כי על ידי זה ידעו שאין מקרה בעם ישראל עוונותיכם הטו אלה, הכל בגלל העבירות. אומר הרמב"ם, אילולא יעשו את זה, יגידו קרה מקרה הרי זה דרך אכזריות וזה יגרום שיבואו מכות יותר גרועות. אומר הקדוש ברוך הוא, ולא תלכו איתי בקרי, אל תגידו מקרה, והיו הולכים בקרי, אם היית אומרים זה מקרה, "ויספתי עליכם מכה, שבע מחטאותיכם", הרבה יותר גרוע. אנחנו צריכים לדעת עם ישראל אין זאת אומה ככל האומות. יש אנשים חושבים, כתוב הקדוש ברוך הוא רחום וחנון, רק טובות צריך לעשות לנו, פרשת בחוקותיי, "אם בחוקותיי תלכו ואת מצוותיי תשמרו ועשיתם אותם ונתתי גשמיכם בעיתם ונתנה הארץ את יבולה ועץ השדה ייתן פריו, והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשובע וישבתם לבטח בארצכם, ונתתי שלום בארץ", ברכות ברכות ברכות "ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצוות האלה, ואם בחוקותיי תמאסו ואם משפטי תגאל נפשכם לבלתי עשות את כל מצוותי, להפרכם את בריתי, אף אני אעשה זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת", כותב שמה קללות, "ונתתי פני בכם וניגפתם מפני אויביכם", וממשיך קללות קללות, פחד לקרוא אותם. זאת אומרת בורא עולם אומר לנו, תבינו שההשגחה היא מלמעלה, אתם תלויים במעשים שלכם, אם בחוקותיי תלכו, תלכו בדרכים שלי, תלכו בדרכי התורה אז יהיה לכם ברכה והצלחה ולא חס וחלילה.