מסופר על שני חברים שהיו כישרונם גדול מאוד, הם התגוררו מאחת העיירות של רוסיה. מחמת כישרונם מינו אותם להיות פרנסי הקהילה ולעזור לכל אחד בקשיים הפרנסה שלו.  שני הבחורים היו חסידים של האדמו"ר מקרלין "בית אהרון", מדי פעם היו נוסעים אליו לתקופת שבוע שבועיים כדי לקבל את ברכותיו של הרבי.

האדמו"ר מקרלין היתה לו הנהגה שלא היתה אצל אדמורים אחרים, היה לו בן רבי אשר, כל זמן בחיי אביו כל מיש בא לאדמו"ר לקבל ברכה או יעוץ כשהיה מסיים אצל הרבי הוא היה שולח אותם לבנו רבי אשר כדי שיתייעצו איתו, שהוא היה רואה למרחקים. האדמו"ר היה מזהיר מאוד מהקפדה של בנו שאפילו גם הרבי היה מפחד ממנה.

שני הבחורים היו אחראים על הפרנסה של הקהילה ומאחד הימים נסעו כהרגלם לאדמו"ר מקרלין "הבית אהרון". כשהגיעו אילו נתנו לו פתקים לברכות וכסף על פדיון נפש. מיד לאחר שסיימו אצל הרבי הלכו לבנו כבקשת הרבי. כשנכנסו לבן רבי אשר מיד קם מהכסא והתסובב עם הפנים לקיר ולא הסתכל אליהם. שני הבחורים הבינו שהוא לא רוצה לשמוע אותם ולראות אותם יצאו שבורים אבל אמרו, האבא קיבל אותנו ונתן לנו כסף ברך אותנו לכן אין לנו לדאוג מהבן. המשיכו שניהם כך שבועיים בעיר הלכו לרבי לקבל ברכה לפני שיחזרו לקהילה שלהם לקבל ברכה מהרבי, אבל לבן לא שייך ללכת. כל תושבי העיירה ידעו שהיה קשר מחשבתי בן הרבי לבנו.

ששני הבחורים הגיעו לרבי ומיד אמר להם. יש לכם משפט קשה אצל הבן שלי לא כדאי לכם לחזור הביתה בלי להיפגש איתו, אבל אני גם אגיע אתכם כדי להקל עליכם. שני הבחורים שמעו כך רעדו נורא מה עשינו למה יש עלינו קפידה מהצדיק, אבל קצת נרגעו שהרבי  איתם.
הרבי ושני הבחורים הגיעו לבן, מיד הוא קם לכבודו של אביו האדמו"ר כשהוא נכנס וסיפר לרבי את הסיפור למה הוא מקפיד על שני הבחורים.

שני פרנסי העיר האלו מתגוררים בעיירה רחוקה מכאן והתפקיד שלהם הוא לדאוג לכל מה שקורה בקהילה בצרכי הפרנסה. בקהילה יש הרבה יהודים וגויים שמבריחים סחורות מעיר לעיר. והרבה פעמים את מי שתופסים זורקים אותו לתוך בור ומענים אותו בייסורים קשים וגם מהמזון היה מקבל קצת אוכל ומים. למרות הכל לאנשים זאת היתה הפרנסה ולא היתה להם ברירה וחייבם להבריח סחורה. בעיירה הזאת היה יהודי אחד בשם יצחק. כל הזמן היה הולך ומציל את כל האנשים שהיו זרוקים בבור. היה קונה שתיה חריפה וסיגריות כדי לצור קשר עם הקצינים האחראים על הבור שכך יקלו על היהודים בבור וירחמו עליהם, ומספר פעמים הצליח אפילו להוציא אנשים מהבור. אבל אף אחד לא שם לב שאותו יהודי שמציל את האחרים הזרוקים בבור אין לו בקושי מה לאכול ולמרות הכל הוא ממשיך בחסד שלו. ואלו אותם שני פרנסי הקהילה לא יכולים לדאוג ולעזור לו. שני הבחורים היו בהלם הבן של הרבי מספר את הסיפור כאילו הוא נמצא איתם בעיירה.

הרבי אמר לבן יש לך עוד טענות עליהם. אמר לו הבן בעיירה הזאת יש מקווה טהרה המים בימיות החורף קפואים, החסידים למרות הקור טובלים במסירות נפש ואחרי כמה זמן מקבלים דלקת ריאות חולים ושוכבים במיטה. יש להם חובה לפרנסי הקהילה לחמם את המים.
הרבי אמר לבן יש עוד טענות. הבן התפלא ואמר לאביו בכבוד וביראה וכי שני ענות  אלו לא מספיקים. אמר לו הרבי אם שניהם יחזרו בתשובה וידאגו לכל יהודי בעיירה בצרכים שלו הרב לא יכעס. הבן שמח לחץ את ידם וברכם לסייעתא דשמיא.