הקדמה למשנה:
רבי מאיר היה אחד מגדולי התנאים, והוא אחד מחמשת תלמידיו האחרונים של רבי עקיבא (אחר אלו שנפטרו בספירת העומר עשרים וארבע אלף תלמידים), ורבי מאיר למד תורה אצל אלישע בן אבויה ואצל רבי ישמעאל.
ובגמרא אמרו "סתם משנה רבי מאיר אליבא דרבי עקיבא", היינו שסתם משנה ששנויה בלא מי שאמרה זה בדרך כלל רבי מאיר.
רבי מאיר היה בן למשפחת גרים, וכמו שמסופר בגמרא בגיטין (דף נו' עמוד ב') שנירון קיסר שהיה מפקד בצבא רומי ונשלח להחריב את בית המקדש, התגייר ויצא ממנו רבי מאיר.
רבי מאיר התחתן עם ברוריה בתו של רבי חנינא בן תרדיון שהיה אחד מעשרת הרוגי מלכות, ורבי מאיר נקרא בשם רבי מאיר בעל הנס, מפני שכאשר מלכות רומי הרשעה הוציאה לשריפה את רבי חנינא, הם גזרו שאשתו של רבי חנינא תצא להריגה, ועל בתו (שהיא הייתה אחותה של ברוריה אשת רבי מאיר) נגזר שתשב במקום של פריצות, ברוריה באה לפני רבי מאיר ואמרה לו שהיא מתביישת שאחותה נמצאת שם, אנא לך תפדה אותה, רבי מאיר אמר לעצמו אם היא לא עשתה איסור בוודאי מן השמים יעזרו לי ואוכל לפדותה, ואם היא עשתה איסור לא אוכל לפדותה, רבי מאיר לקח ארנק מלא דינרים והלך לשם, וכאשר הגיע ביקש להעמידה במבחן ולכן התחפש רבי מאיר לחייל פרש, ותבע אותה לדבר עבירה, אמרה לו דרך נשים לי ואיני יכולה, אמר לה אני אמתין לך עד שיפסק לך דם הנידה, אמרה לו למה לך יש כאן כל כך הרבה נשים יותר יפות ממני, אמר לו שומר בית הסוהר כך היא אומרת לכל מי שנטפל אליה אמר רבי מאיר לעצמו משמע שהיא לא עשתה שום איסור, לקח רבי מאיר את דינרי הזהב והביא אותם לשומר ואמר לו קח את כל הדינרים ותביא לי אותה משום שהיא גיסתי, חצי מהסכום יהיה שלך וחצי מהסכום תשחד את הממונים עליך אם ירצו להעליל עליך בגלל ששחררת אותה, אמר לו השומר וכאשר יגמרו לי מהדינרים וירצו להעליל עלי מה אעשה? אמר לו רבי מאיר תאמר "אלהא דמאיר ענני" וכך תינצל, שאל אותו השומר מי אמר שזה יועיל? ענה לו רבי מאיר תכף תראה, והיו שם במקום שני כלבים רעים וגדולים שהיו אוכלים בני אדם, לקח רבי מאיר אבן וזרק עליהם, רצו הכלבים לכיוון רבי מאיר על מנת לאוכלו, אמר רבי מאיר "אלהא דמאיר ענני" ומיד הכלבים עזבו אותו והלכו להם, וכאשר ראה כך השומר נתן לו את האישה ולקח בידו את הכסף.
לאחר כמה ימים נודע הדבר למלך, והביאו את השומר ורצו לתלות אותו, מיד השומר אמר "אלהא דמאיר ענני", ופתאום נחלש כוחו של התליין ולא יכל לבצע את התליה, שאלו את השומר מדוע אין אנו יכולים לתלות אותך? סיפר להם את כל המעשה, מיד לקחו הרומאים אבן וחקקו עליה את דמותו של רבי מאיר, ואמרו שכל מי שיתפוס אותו ויביא אותו להם יקבל הרבה כסף, ובעקבות כך רבי מאיר ברח מארץ ישראל לבבל.

ביאור המשנה:
רבי מאיר אומר - היינו שהיה רגיל לומר כן, ועיין פרק א' משנה ב'.
הוי ממעט בעסק, ועסוק בתורה - בא לומר שיעשה האדם הפך מרוב האנשים, שכן רוב האנשים משתדלים כדי להרויח כסף, ומשום כך ממעטין בלימוד התורה משום שאין להם זמן וכוח, לכך בא רבי מאיר ואומר תעשה הפוך, שרוב עסקו יהיה בתורה ומיעוט בעסק הפרנסה.
והוי שפל רוח בפני כל האדם - היינו שאין לאדם להיות שפל רוח רק בפני הגדולים, אלא לפני כל אדם אפילו הקטנים ביותר שהם פחותים ונבזים, תהיה שפל בפניהם, וכל זה כדי להרחיק את האדם ממדת הגאוה.
ומה שסמך מאמר זה למאמר הקודם למעט בעסק ולעסוק בתורה, יש בזה שלושה ביאורים, הביאור הראשון שאפילו עם למדת תורה הרבה אל תתגאה אלא תשפיל ותמעט את עצמך, הביאור השני בא לומר על ידי שתעסוק הרבה בתורה היא תלמד את האדם איך להתנהג בשפלות, ורק כך לא יתגאה האדם, הביאור השלישי היינו שתהיה שפל בפני כל האדם כדי שתוכל ללמוד ממנו ועל ידי כך תעסוק בתורה.
ואם בטלת מן התורה, יש לך בטלים הרבה כנגדך - יש בזה יש שני פירושים, הפירוש הראשון על ידי כך שהאדם מתבטל אזי יבואו עליו עוד דברים כדי שיתבטל עוד ועוד, הפירוש השני יש הרבה דברים בעולם שהם בטלים, כגון דובים ואריות ורשעים שהם בטלים בעולם שאינם עושים שום מלאכה, ועל ידם ה' יתברך משלם על כל ביטול תורה.  
ואם עמלת בתורה יש שכר הרבה ליתן לך - יש בזה שני פירושים, הפירוש הראשון שה' יתברך הוא בעצמו ישלם לאדם ולא על ידי שליח כמו שמעניש, ומכאן רואים שמדה טובה היא יתרה על מדת פורענות, שאת הפורענות מביא על האדם על ידי שליח ואולם את השכר ה' יתברך בעצמו משלם לו, הפירוש השני שעל ידי שאדם עמל בתורה ועל ידי העיסוק בתורה יביאו לאדם ולכל אנשי ביתו את כל מה שצריכים, ויקלו לאדם את טרחת הפרנסה, שמלאכתו תעשה על ידי אחרים.