"ויגש אליו יהודה ויאמר, בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני, ואל יחר אפך בעבדך, כי כמוך כפרעה". חז"ל אומרים שהיתה כאן מלחמה של אריה ושור. יהודה גור אריה, ויוסף בכור שורו הדר לו. בסוף הפרשה הקודמת אחרי התרגיל של הגביע שהחביא יוסף אצל בנימין, והאחים נתפסו ויקרעו שמלותם, ואז אומר יהודה ליוסף "מה נאמר לאדני, מה נדבר ומה נצטדק, האלקים מצא את עון עבדיך", איזה עון? שמכרנו אח לעבד, ועכשיו "הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו", אצל ה' יתברך הכל מדה כנגד מדה, יהודה פוסק שכולם יהיו עבדים.
"ויאמר (יוסף) חלילה לי מעשות זאת, האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם".

כאן יהודה מתעורר ואומר לעצמו אני חשבתי שהאלקים מצא את העון שלנו על מכירת יוסף, אבל אם יוסף רוצה דוקא את בנימין שלא היה במכירה, אז אין לנו עון, ואם כן אני נכנס ביוסף חזיתית! לכן כתוב מיד ויגש אליו יהודה למלחמה!
"ידבר נא עבדך דבר באזני אדני", וכי עם מלך מדברים באוזן או ממרחק. ודאי ממרחק מי יכול להתקרב למלך, ועוד לאוזן של המלך. יהודה אומר ליוסף, "תסלח לי שאני מדבר אתך לתוך האוזן, כי אני רוצה להגיד לך דיבור כבד וצפוף, ומצד הכבוד שיש לי אליך, ונשאר לי קצת כבוד אליך, ואני מציע שתשמור על הכבוד שנשאר", "כי כמוך כפרעה", ואומר רש"י "חשוב אתה בעיני כמלך, ומדרשו סופך ללקות עליו בצרעת כמו שלקה פרעה על שרה, דבר אחר מה פרעה גוזר ואינו מקיים מבטיח ואינו עושה אף אתה כן, דבר אחר אם תקניטני אהרוג אותך ואת אדונך". יש כאן ארבעה פירושים ואומר יהודה ליוסף תבחר לך איזה פירוש שאתה רוצה, וכדאי מאד שנשמור על יחסים תקינים בינינו! ונבין אחד את השני, יש לך מסלול של חשיבות של מלך, ויש מסלול שאני מחסל אותך!

וכתוב במדרש שיוסף מתח את הענין עד שיהודה הוציא פולים של ברזל וכסכס אותם בשיניו, ומעיניו יצאו דמעות של דם, והיתה לו שערה בחזה שחותכת שמונה מלבושים, וכשניגש יהודה ליוסף עם העינים והברזלים בפה שמרעישים, הבין יוסף שהוא מתח את הקפיץ עד הסוף, לכן נתן רשות ליהודה להתקרב אליו ולדבר לו באוזן.

"ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקונים קטן ואחיו מת" – ואחיו הכוונה ליוסף, ולמה אמר עליו שהוא מת, אלא שלא יגיד להם יוסף שיביאו גם אותו, יהודה פחד שלא יעשה להם כמו עם בנימין לכן אמר היה אח ומת.
"ותאמר לעבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תוסיפון לראות פני" רבי לוי יצחק מברדיצו'ב שהיה קורא את הפסוק הזה היה בוכה, משום שצדיק יכול להגיע לעולם האמת, וה' אומר לו כל הכבוד שבאת, אבל האם הבאת את אחיך הקטן אתך? האם הבאת לי עוד כמה ילדים, החזרת את ילדי בתשובה? "אם אין אחיכם הקטן אתכם", לא מספיק שאנחנו הולכים לשיעורי תורה, ה' רוצה את כל הילדים שלו, אל תעלה לבד, איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי, וגם הנוער איננו אתנו בדרך!

יוסף שומע את דברי יהודה שאומר "עבדך אבי" "עבדך אבינו", ויוסף שילם על המילים האלו שקיצרו לו את חייו בעשר שנים! ששמע שקוראים לאביו עבד עשר פעמים ולא מיחה!
יוסף נפטר בגיל 110 ולא בגיל 120! ששמע עשר פעמים את המילים עבדך על אביו, חמש פעמים מיהודה וחמש פעמים המתרגם! על כל מילה שנה! אם אלקים היה דן אותנו לפי הקריטריון של יוסף, שעל כל מילה מורידים שנה, בני כמה היינו היום? כנראה בני מינוס חמש מליארד שנים!

"כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים". יוסף אומר ליהודה למה רק אתה מתערב בענין, יש לך אחים יותר גדולים ממך ראובן שמעון ולוי, למה הם לא מדברים, אומר יהודה ליוסף כי אני חתמתי עליו ערבות, לכן אומר יהודה ליוסף, "ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני, והנעל יעלה עם אחיו", אני מבקש תשחרר את הילד ואני נשאר במקומו עבד. אני חתמתי ערבות ואומר רש"י כדאי לך לקחת אותי, שלכל דבר אני מעולה ממנו לגבורה ולמלחמה ולשמש.