הזדמנות חד פעמית בשנה!
ביום המסוגל ביותר בשנה אתם יכולים לזכות להחזיק תורה ולברכה מיוחדת מכבוד הרב דניאל זר
מספר שאלות בנושא טבילת כלים...
יוסך לוי
שלום לגאון הרב יורם! שמעתי את דרשת הרב בעניין טבילת כלים. אשמח אם הרב יאיר את עיני בעניין:
1.הרב הביא את דברי הביאור הלכה או"ח שכג - לומר סברא שאפשר שחיוב טבילה מוטל על בעל הכלי ולא על האורח. אשמח אם הרב יאיר עיני באיזה מילים כתוב זאת כי לא זכיתי למצוא שם...?
2.אם אנו אומרים שאעפ"י שהכלי לא טבול בכל זאת בדיעבד המאכל לא נאסר. אזי למה צריל לכאורה לחידושו של הרב פיינשטין בנוגע למסעדה שחידש אם המאכל אינו נצרך כלי אזי "אשפר להקל" . לכאורה זה פשט הדיעבד ללא צורך בחילוקים
1.הרב הביא את דברי הביאור הלכה או"ח שכג - לומר סברא שאפשר שחיוב טבילה מוטל על בעל הכלי ולא על האורח. אשמח אם הרב יאיר עיני באיזה מילים כתוב זאת כי לא זכיתי למצוא שם...?
2.אם אנו אומרים שאעפ"י שהכלי לא טבול בכל זאת בדיעבד המאכל לא נאסר. אזי למה צריל לכאורה לחידושו של הרב פיינשטין בנוגע למסעדה שחידש אם המאכל אינו נצרך כלי אזי "אשפר להקל" . לכאורה זה פשט הדיעבד ללא צורך בחילוקים
Re: טבילת כלים
הרב יורם סרי
שלום רב,
1. יש חקירה מדוע צריך לטבול כלים, האם בגלל טומאת הגוי שנמצאת בכלי, או בגלל שהתורה הצריכה טבילה כיון שיצאה מרשות הגוי לרשות ישראל, וממילא זה נקרא מתקן.
הביה"ל סי' שכ"ג ד"ה מותר להטביל דן בזה, ומביא את הצד השני. לפי הצד השני החובה לתקן את הכלי היא על בעל הכלי, שהרי אדם לא חייב לתקן את הכלי של חברו, כמו שאדם לא חייב להפריש תרו"מ מהפירות של חברו. אולם לפי הצד הראשון שזה ענין של טומאה, אם כן יש איסור לאכול בכל גם למי שאינו בעל הכלי. נמצא שיש צד כזה שחיוב הטבילה רק על בעל הכלי, אמנם להלכה לא פוסקים כך, אולם במקרה הצורך יש מקום לסמוך על זה בצרוף כבוד הבריות ועוד.
2.הוא מדבר על מאכל שלא נצרך כלי, אבל נמצא בכלי. מאכל כזה אין לשים בכלי שאינו טבול, וזה הוא אומר שבמסעדה יש מקום להקל בצירוף נוסף.
בברכה.
1. יש חקירה מדוע צריך לטבול כלים, האם בגלל טומאת הגוי שנמצאת בכלי, או בגלל שהתורה הצריכה טבילה כיון שיצאה מרשות הגוי לרשות ישראל, וממילא זה נקרא מתקן.
הביה"ל סי' שכ"ג ד"ה מותר להטביל דן בזה, ומביא את הצד השני. לפי הצד השני החובה לתקן את הכלי היא על בעל הכלי, שהרי אדם לא חייב לתקן את הכלי של חברו, כמו שאדם לא חייב להפריש תרו"מ מהפירות של חברו. אולם לפי הצד הראשון שזה ענין של טומאה, אם כן יש איסור לאכול בכל גם למי שאינו בעל הכלי. נמצא שיש צד כזה שחיוב הטבילה רק על בעל הכלי, אמנם להלכה לא פוסקים כך, אולם במקרה הצורך יש מקום לסמוך על זה בצרוף כבוד הבריות ועוד.
2.הוא מדבר על מאכל שלא נצרך כלי, אבל נמצא בכלי. מאכל כזה אין לשים בכלי שאינו טבול, וזה הוא אומר שבמסעדה יש מקום להקל בצירוף נוסף.
בברכה.
Re: טבילת כלים
הרב יורם סרי
שלום רב,
1. יש חקירה מדוע צריך לטבול כלים, האם בגלל טומאת הגוי שנמצאת בכלי, או בגלל שהתורה הצריכה טבילה כיון שיצאה מרשות הגוי לרשות ישראל, וממילא זה נקרא מתקן.
הביה"ל סי' שכ"ג ד"ה מותר להטביל דן בזה, ומביא את הצד השני. לפי הצד השני החובה לתקן את הכלי היא על בעל הכלי, שהרי אדם לא חייב לתקן את הכלי של חברו, כמו שאדם לא חייב להפריש תרו"מ מהפירות של חברו. אולם לפי הצד הראשון שזה ענין של טומאה, אם כן יש איסור לאכול בכל גם למי שאינו בעל הכלי. נמצא שיש צד כזה שחיוב הטבילה רק על בעל הכלי, אמנם להלכה לא פוסקים כך, אולם במקרה הצורך יש מקום לסמוך על זה בצרוף כבוד הבריות ועוד.
2.הוא מדבר על מאכל שלא נצרך כלי, אבל נמצא בכלי. מאכל כזה אין לשים בכלי שאינו טבול, וזה הוא אומר שבמסעדה יש מקום להקל בצירוף נוסף.
בברכה.
1. יש חקירה מדוע צריך לטבול כלים, האם בגלל טומאת הגוי שנמצאת בכלי, או בגלל שהתורה הצריכה טבילה כיון שיצאה מרשות הגוי לרשות ישראל, וממילא זה נקרא מתקן.
הביה"ל סי' שכ"ג ד"ה מותר להטביל דן בזה, ומביא את הצד השני. לפי הצד השני החובה לתקן את הכלי היא על בעל הכלי, שהרי אדם לא חייב לתקן את הכלי של חברו, כמו שאדם לא חייב להפריש תרו"מ מהפירות של חברו. אולם לפי הצד הראשון שזה ענין של טומאה, אם כן יש איסור לאכול בכל גם למי שאינו בעל הכלי. נמצא שיש צד כזה שחיוב הטבילה רק על בעל הכלי, אמנם להלכה לא פוסקים כך, אולם במקרה הצורך יש מקום לסמוך על זה בצרוף כבוד הבריות ועוד.
2.הוא מדבר על מאכל שלא נצרך כלי, אבל נמצא בכלי. מאכל כזה אין לשים בכלי שאינו טבול, וזה הוא אומר שבמסעדה יש מקום להקל בצירוף נוסף.
בברכה.
שאלה זאת עדיין לא נענתה
