כותב:
קטגוריה: השכמת הבוקר
האם צבע הרצועות חייב להיות שחור? ודיני ריבוע התפילין.
הלכה למשה מסיני שיהיו הרצועות שחורות מבחוץ, אולם מבפנים אין צריך שיהיו שחורות ורשאי לעשות מבפנים מכל צבע שירצה, ובלבד שלא יצבעם באדום, ונהגו שלא לצבוע את הרצועות מבפנים כלל, וכן נהגו שלא לצבוע את חודי הרצועות במקום החתך.

צריך שיהיו הרצועות שחורות ממש, ומכל מקום אין זה מעכב מעיקר הדין וכל שהוא שחור באופן שבני אדם קוראים לו שחור הרצועות כשרות.

אם לאחר זמן נשחק או התקלף הצבע צריך לחזור ולצבוע את הרצועות מחדש, ויש להיזהר במיוחד במקום ההידוק של קשר היד שבדרך כלל לאחר זמן מצוי שהצבע שם נשחק או מתקלף, וכן יש להיזהר שתהיה הרצועה צבועה בשחור מתחילתה ועד סופה בין באורך בין ברוחב, ואם היתה הרצועה ארוכה יותר מהשיעור שצריך לה (עיין למעלה מהו שיעור אורך הרצועה שמעכב) ונשחק או התקלף לאחר השיעור הצריך לרצועה, נכון שיצבע את אותו מקום, ומכל מקום אם אינו יכול לעשות כן יכול להניח תפילין אלו.

לכתחילה צריך להשחיר את הרצועה "לשם קדושת תפילין", ויעשה את ההשחרה ישראל ולא גוי, ובדיעבד אם השחירן ללא שיאמר שעושה כן לשם קדושת תפילין או אם השחירן גוי, למנהג הספרדים ועדות המזרח יש להקל ויכול לברך על תפילין אלו כיוון שכך פסק מרן בשולחן ערוך, אולם למנהג האשכנזים יש להחמיר בזה אפילו בדיעבד כיוון שכך פסק הרמ"א, ולמנהג האשכנזים שזה פסול גם בדיעבד אם לא השחירן לשם קדושת תפילין או שגוי השחירן אין הדבר מועיל שיחזור ויצבע את הרצועות בשחור ויאמר "לשם קדושת תפילין", אולם יכול לגרד את הצבע מעל הרצועות ואז לחזור ולצבוע את התפילין לשם קדושת תפילין, ואם השחיר את התפילין בסתם בלא שיאמר לשם קדושת תפילין יש להקל שיחזור וישחירן ויאמר לשם קדושת תפילין.

מותר שהאישה תצבע את הרצועות בשחור בין למנהג הספרדים ובין למנהג האשכנזים (וגם היא צריכה לומר לשם קדושת תפילין), וקטן למנהג הספרדים אם השחיר כבר יש להקל בדיעבד, ולמנהג האשכנזים אין להקל, ומכל מקום אם קטן או גוי משחיר את התפילין וישראל עומד לידו ואומר "לשם קדושת תפילין" יש להק אפילו לאשכנזים לעשות כן לכתחילה.

כיום אפשר בקלות לקנות צבע שחור שצובע את התפילין, וזה נמצא בחניות ששם קונים תפילין, וראוי שלכל אחד יהיה את הצבע הזה משום שהדבר מוכח שכמעט לכל אחד במשך הזמן העור מתקלף או נשחק, ואז כמו שרשמנו אם זה באזורים של שיעור התפילין אזי זה מעכב, וגם שזה אינו בשיעורים אלו עדין יש מצוה משום נוי התפילין שיהיו שחורות בכל אורך הרצועה.  

צריך שיהא הצד השחור שברצועות כלפי חוץ, ויזהר שלא יתהפכו הרצועות בין בתפילין של יד בין בתפילין של ראש, ובגמרא מסופר על רב הונא שנתהפכה לו רצועת התפילין והוא ישב ארבעים תעניות על זה, ומכל מקום מעיקר הדין אם נתהפכו לו הרצועות בשוגג אינו חייב להתענות, וממדת חסידות יתענה יום אחד, ואם קשה לו להתענות יום אחד טוב שיפדה את התענית בצדקה, ואם נתהפכה הרצועה והוא תיקן אותם כראוי אין צריך להתענות כלל, וכן אם היו מונחות עליו כראוי ולאחר מכן נתהפכו הרצועות אין צריך להתענות כלל, וכל הקפידא שלא יתהפכו הרצועות זה דווקא במקום היקף הרצועה שמהדק את התפילין של ראש, וכן בתפילין של יד במקום היקף הרצועה שמהדק סביב היד, אבל ברצועות של ראש שיורדות מול פניו או ברצועות של היד שהוא כורך אותם על היד (שבע הכריכות) וכל שכן במקום שכורך על אצבעו, אין איסור מן הדין שלא יתהפכו הרצועות, ומכל מקום משום נוי מצוה ראוי שאף בשאר מקום הרצועות יהיה השחור כלפי חוץ.

הלכה למשה מסיני שהתפילין בין של ראש בין של יד יהיו מרובעות, וריבוע הבתים צריך להיות בין בבתים ובין במקום מושב התפילין (היינו איפה שהתפילין מונחות על הגוף), ואם לא היו לו תפילין מרובעות זה מעכב ונחשב כאילו לא הניח תפילין מעולם, אולם אם אין לו תפילין (וגם לא יוכל לקחת תפילין מחבר) אלא דווקא התפילין שאינן מרובעות יניח תפילין אלו ללא ברכה כדי לצאת ידי חובה של כמה פוסקים.

אם לאחר תקופה מסוימת נתקלקלו ריבוע הבתים, ועכשיו אינם מרובעים התפילין פסולות, ולכתחילה יש להיזהר שלא יפגם הריבוע אפילו בכל שהוא, אולם אם נפגם הריבוע  בכל שהוא התפילין כשרות כל שאין הפגימה ניכרת ונראית לעין, ואם במשך התקופה נפגע מעט זויות הריבוע כגון בתפילין שליד שמחמת הורדת השרוול נשחק מעט מהזויות של הבתים, או בתפילין של ראש מחמת שפשוף הטלית וכדומה נשחק מעט מהזויות, הדין הוא שהתפילין הללו כשרות (וגם הבתים כשרים) כל שעדין ניכר הדבר שהתפילין מרובעות, ומכל מקום טוב יותר שיתקנם כדי שיהיו התפילין מרובעות כראוי.

אהבתם? תנסו גם את אלו

תכנים אחרונים מאת הרב דניאל זר