כותב:
קטגוריה: השכמת הבוקר
האם צריך לכסות את התפילין בשעה שעליו? מהו היסח דעת מתפילין? המקומות שבהם נוהגים למשמש בתפילין.
מעיקר הדין מותר שהתפילין של היד יהיו גלויות, בין בשעת ההנחה בין בשעה שהם מונחים עליו, ומכל מקום לדעת רבותינו המקובלים צריך לכסות את תפילין של יד בין בשעה שמניחם על ידו בין בשעה שהם עליו, ולכן כתבו שיניח שכאשר יניח תפילין של יד יכסה את ידו בטלית ויניח תפילין של יד, וטוב לחוש לדבריהם.

מי שמקפיד לכסות את התפילין של יד בשרוול יש להיזהר שיעשה כן אחר שהניח תפילין של ראש, ולא שיוריד את השרוול בין הנחת תפילין של יד לתפילין של ראש מפני חשש הפסק, וכן יש נוהגים לכסות את התפילין במכסה של קרטון כדי שלא יתקלקל ריבוע התפילין, ויש להם על מה שיסמוכו, ומכל מקום ללא יכסו את התפילין במכסה של קרטון אלא רק שיסיימו להניח תפילין של ראש מפני חשש הפסק.

דעת כמה מרבותינו הראשונים שתפילין של ראש צריכים להיות גלויות, מפני שכתוב "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך", ודרשו חז"ל אלו תפילין של ראש וכן דעת מרן השולחן ערוך, אולם דעת האר"י צריך לכסות את התפילין של ראש בטלית, וגם לפי שיטת האר"י לא יכסו את התפילין של ראש לגמרי אלא יהיה בית התפילין נראה מלפניו, ולהלכה מעיקר הדין אין צריך לכסות את התפילין של ראש, ומי שרוצה יכול לכסות את ראשו ובלבד שיהיו בית התפילין יהיה נראה מלפניו.

אסור להסיח את דעתו מהתפילין בשעה שנמצאים עליו, ולדעת כמה מרבותינו הראשונים זה דווקא שעומד ועוסק בשחוק וקלות ראש, אבל אם עוסק במלאכתו או שהוא מתפלל או לומד תורה, אין זה נחשב להיסח דעת מהתפילין, אולם יש אוסרים כל היסח דעת מהתפילין אפילו בדברים שאינם שחוק וקלות ראש, ונכון לחוש לדברי האוסרים, ועל כל פנים יזהר שלא לדבר שום שיחה בטלה בשעה שהתפילין עליו.

ומכל מקום בשעה שעוסק בתפילה (בין שהוא נמצא בקורבנות ובפסוקי דזמרה ובברכות קריאת שמע בין בשמונה עשרה ובין שנמצא בתפילה לאחר שמונה עשרה) או שהוא ללומד תורה, והוא זוכר שהתפילין עליו, ומחמת שהוא מתפלל או לומד תורה הוא מסי מחשבתו מן התפילין בגלל שהוא מתרכז בתורה או בתפילה, אין זה נחשב כלל להיסח דעת.

חייב למשמש בתפילין בשעה שעליו כדי שלא יסיח דעתו מהם, וימשמש תחילה בתפילין של יד ואחר כך בתפילין של ראש, מפני שיש לנו כלל "שאין מעבירין על המצוות" והרי ידו קרובה יותר לתפילין של יד מאשר לתפילין של ראש, ואם היתה ידו סמוכה לראשו בשעה שצריך למשמש בהם ימשמש בשל תפילין של ראש תחילה, וחיוב משמוש התפילים יש אומרים בכל שעה שנזכר בהם, ויש אומרים שאין שיעור זמן למשמוש התפילין אלא צריך למשמש בהם באופן שלא יסיח דעתו מהתפילין, ונכון לחוש לדבריהם.

כאשר קורא קריאת שמע ואומר פסוק "וקשרתם לאות על ידך" ימשמש בתפילין של יד, וכאשר אומר "והיו לטוטפות בין עיניך" ימשמש בתפילין של ראש, וכן כאשר אומר את הפסוק "וקשרתם לאות על ידכם" ימשמש בתפילין של יד, וכאשר אומר "והיו לטוטפות בין עיניכם" ימשמש בתפילין של ראש.
ויש שנהגו למשמש בתפילין בכמה מקומות שבתפילה ואלו הן:
1. כאשר קורא פרשת "קדש לי" ופרשת "והיה כי יביאך", ששם מוזכר ענין התפילין, "והיה לאות על ידך ולזכרון בין עיניך", "והיה לאות על ידכה ולטוטפות בין עיניך", וכבר כתבנו שטוב לומר פרשיות אלו עם התפילין.
2. יש שנהגו למשמש בתפילין של יד בשעה שאומר "ומשביע לכל חי" שנמצא בפרק של אשרי יושבי ביתך, בין שאומר כאשר נמצא בפסוקי דזמרה בין שנמצא לפני קדושת ובא לציון, (ספר המנהגים וליקוטי מהרי"ח).
3. כאשר מתחיל ברכת "יוצר אור" ימשמש בתפילין של יד, ויש כאלו שאומרים שימשמש גם בתפילין של ראש, אולם עדיף למשמש רק בתפילין של יד, והנוהגים למשמש גם בתפילין של ראש יש להם על מה שיסמוכו (המקור למשמש בברכת יוצר אור הוא מדברי האר"י בשער הכוונות, ולענין אם למשמש גם בתפילין של ראש עיין בן איש חי וכף החיים שלא ימשמש, אולם בהליכות עולם חלק א' עמוד צה' כתב שהנוהגים כן יש להם על מה שיסמוכו, ועדיף למשמש רק בתפילין של יד).   
4. נוהגים למשמש בתפילין של יד כאשר אומר "קדוש קדוש קדוש" שנמצא בקדושת יוצר, (נתיבי עם).
5. יש נוהגים למשמש בתפילין של יד כאשר אומר "ה' שפתי תפתח", ובתפילין של ראש כאשר אומר "ופי יגיד תהילתך", (כף החיים, ובבן איש חי שכתב ימשמש בתפילין של ראש כאשר אומר גאל ישראל).
6. יש נוהגים למשמש בתפילין של ראש כאשר מסיים תפילת שמונה עשרה שאומר "המברך את עמו ישראל בשלום" (כף החיים פלאג'י), ובבן איש חי כתב שהנוהגים כן ימשמשו רק לאחר שאמר "יהיו לרצון אמרי פי", משום שבתפילה צריכים שהידים יהיו כפותים זה על גבי זה כעבד לפני רבו.
7. ביום פורים כאשר קוראים את המגילה, כאשר מגיע לפסוק "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר", ימשמש בתפילין של ראש וינשקם כאשר אומר תיבת "ויקר".

אהבתם? תנסו גם את אלו

תכנים אחרונים מאת הרב רועי גנון