1. זמן הנחת תפילין בבוקר משעה שמתחיל להאיר היום ומחמת האור יכול להכיר את חברו שהוא רגיל לראותו קצת שעומד בריחוק ארבע אמות ממנו, ונחלקו הפוסקים אימתי שיעור זה, ולהלכה יש להחמיר שלא לברך על התפילין אלא רק כשעה אחת זמנית קודם נץ החמה, ואם אפשר לאחר את הנחת התפילין מעט יותר עדיף לעשות כן, ובשעת הדחק כגון לפועלים משכימי קום יכולים לברך על התפילין שש דקות אחר עלות השחר.
2. אף על פי שמן התורה מותר להניח תפילין בלילה, מכל מקום אסרו חכמים להניח תפילין בלילה מפני החשש שמא ישכחם ויישן בהם ואז אינו יוכל לשומרם בקדושה מחשש שמא יפיח בהם.
מכל מקום אם עדין לא הניח תפילין כל היום וכבר שקעה החמה, חייב להניח תפילין בבין השמשות, וצריך לברך על הנחתן.
3. אם התפלל מבעוד יום ערבית, אין לו להניח תפילין באותו יום, אולם אם עדין לא הניח תפילין באותו יום, יניח תפילין כל זמן שלא הגיע צאת הכוכבים, מפני שמצות תפילין היא מצוה מהתורה, ומכל מקום לא יברך על הנחת התפילין מפני ספק ברכות להקל.
4. אין להניח תפילין ביום שבת, מפני שנאמר "והיה לאות על ידך" יצאו שבת וימים טובים שהם בעצמם כבר אות, שהרי על שבת נאמר "כי אות ביני וביניכם", וימים טובים הוקשו לשבתות, והמניח תפילין ביום טוב ובשבת הרי הוא מזלזל באות שלהם.
5. כיוון שאין מניחים תפילין בשבתות ויום טוב, אם כן נחשבות התפילין לכלי שמלאכתו לאיסור, שהרי אסור להשתמש בהם ולהניחם, אולם לצורך גופו מותר לטלטלם, כגון שרוצה ללמוד את צורתן או ללמוד את הקשרים שביד או בראש (ובוודאי שאין לעשות את הקשרים של היד או הראש ביום שבת או יום טוב), או שמותר לטלטלם לצורך מקומם, היינו שצריך להשתמש במקום ששם מונחות התפילין (וכן בכל כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו), וכן אם רואה שהתפילין נמצאים במקום שיכולים לבוא לידי בזיון מחמת שיפלו או יתקלקלו (כגון שהשמש עליהם או שהמים יכולים ליגע בהם) או מחמת יתלכלכו אזי הוא מותר לטלטלן.
6. ביום הכיפורים אין להניח תפילין שהרי הוא גם כן נחשב ליום טוב, וכן אין להניח תפילין בחול המועד וכך הוא מנהג הספרדים ומנהג החסידים בכל המקומות וכן הוא מנהג האשכנזים כאן בארץ ישראל, אולם ביום פורים חייב להניח תפילין.
7. אסור לתלות את התפילין על וו או יתד, בין שתולה את הבית על היתד או הוו בין שתולה את הרצועות והבית תלוי למטה, מפני שזה בזיון לתפילין שכך מניחים אותם, אולם אם הכניס את התפילין לכיסם, מותר לתלות את הכיס על היתד או הוו.
האיסור לתלות את התפילין הוא אפילו אוחז א התפילין בידו, ללא שתולה אותם על יתד או וו, ובין שאוחז את הבית בידו והרצועות תלויות למטה ובין שאוחז את הרצועות ובית התפילין נשאר למטה.
אם זה באקראי מותר לאחוז את בית התפילין ביוד אע"פ שהרצועות תלויות למטה, אולם אין לאחוז את הרצועות בידו ובית התפילין ישאר תלוי באויר אפילו באקראי.
בשעת הנחת התפילין יש אומרים שמותר לאחוז את הרצועות בידו ובית התפילין תלוי למטה, כיוון שבא להניח תפילין ואין בזה בזיון, אולם יש מחמירים ואומרים שצריך להיזהר גם בשעת הנחת התפילין ולכן יאחז את הבית בעצמו, ולהלכה אם יכול לאחוז בבית התפילין יעשה זאת, אולם אם קשה לו שלא אוחז את הרצועות בידו, יכול לסמוך על המתירים.
8. אסור לישון על המיטה להניח בה את התפילין, אפילו אם כיסה אותם כלי בתוך כלי, מפני שמביא את התפילין לידי בזיון, ואיסור זה בין להניח את התפילין תחת רגליו או תחת ראשו או שמניח את בצדו, אבל מותר לתת את התפילין תחת הכרית שלא כנגד הראש שהם בכיסוי אחד, ודווקא שאין לו מקום אחר לשומרם, וחושש שיגנבו או שיקרא להם משהו במקום אחר, אבל אם יש לו מקום אחר להניחם שם, אינו רשאי לתת את התפילין במטה.
9. מותר לאכול עם התפילין אכילת עראי, בין תפילין של יד או של ראש, ואכילת עראי היינו שאוכל עד שיעור כביצה (54 גרם) לחם או פת הבאה בכסנין (היינו עוגה וכדומה) או תבשיל שנעשה מחמשת מיני דגן (כגון פסטה וכדומה), אבל יותר מכביצה (54 גרם) אין לאכול מאכלים אלו בעוד שהתפילין עליו, אולם שאר מיני מאכל כגון פירות וירקות או בשר ודגים או אורז נחשבת אכילתם לאכילת עראי, ולכן יכול לאכול אפילו יותר מכביצה (54 גרם), וכן מותר לשתות תה או קפה או שאר משקאות קלים בשעה שהתפילין עליו, ומכל מקום אם סיים את התפילה והתפילין עליו כיוון שאסור להסיח דעת מהתפילין, נכון יותר שיסיר את התפילין ורק אז יאכל אכילת עראי, ואם מתכוון להמשיך שהתפילין יהיו עליו כגון שרוצה ללמוד תורה עם התפילין אזי הדין כמו שכתבנו שמותר לו לאכול אכילת עראי.
10. כאשר התפילין עליו, אסור לשים משא על ראשו וצריך להוריד את התפילין של הראש, ואין להניח אפילו מטפחתו על הראש בשעה שהתפילין עליו בראשו, אולם דברים שהדרך ללובשם על הראש כגון כובע או מצנפת או הטלית גדול שבאה בשביל התפילה וליראת שמים, מותר שיהיו על ראשו.
ובתפילין של יד כאשר הם על ידו, יכול להרים כל דבר כל זמן שהוא פחות מכחמישה קילו, אבל אם השקית או כל דבר שנושא ביד הוא במשקל של כחמישה קילו, או שזה משא של זבל, יש להחמיר שלא להרים את זה בידו כאשר התפילין מונחות על ידו אפילו שהן מכוסות.
וכן יש להחמיר שלא ישא משא בין אצילי ידו כאשר התפילין עליו, דהיינו שהמשא מונח תחת זרועותיו על גופו, מפני שמפריד המשא בין התפילין לבין גופו.
הלכות שונות בתפילין
האם מותר לטלטל את התפילין בשבת? האם מותר לאכול עם התפילין כאשר הם מונחות עליו? האם מותר לתפוס את התפילין בידו והרצועות נופלות מטה?
תגיות:
כניסות: 9490
אהבתם? תנסו גם את אלו
-
הלכות קדיש יתום בסיום התפילהרוממות התפילה
-
עבודות הקרקע בשמיטה חלק בשנת שמיטה
-
טיבול הלחם בדבש וסוכרשאלות ותשובות בהלכה
-
הלכות שבת לנשים חלק והלכות שבת
-
כמה זמן מותר לברור לפני האוכלמלאכות שבת
-
האם מותר לצאת לאילתשאלות ותשובות בהלכה
תכנים אחרונים מאת הרב רועי גנון