כותב:
קטגוריה: טו בשבט
דיני קדימה בברכות, על מה מברכים קודם שמונח לפני שני פירות שברכתם שווה?
נאמר בתורה (דברים פרק ח' פסוק ח') "ארץ חיטה ושעורה וגפן תאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש".
חכמים במסכת ברכות (דף מא' עמוד א') אמרו שאם הביאו לפניו פירות משבעת המינים יש לברך קודם על הפרי שהוא מוקדם יותר בפסוק, ואמרו עוד חכמים (דף מא' עמוד ב') שכל שסמוך למילה "ארץ", בין תיבת "ארץ" הראשונה ובין תיבת "ארץ" השניה נחשב שהוא יותר מוקדם לחברו ועליו יש לברך קודם.
והנה שבעת הפירות הם: (כפי שהם מסודרים בפסוק).
1. פת או עוגה או תבשיל של חיטים.
2. פת או עוגה או תבשיל של שעורים.
3. ענבים.
4. תאנה.
5. רימון.
6. זית.
7. תמר.

סדר הקדימה בברכות לעניין שבעת המינים הוא: 1.פת חיטים, 2.פת שעורים (וכן כל שאר מיני דגן כגון כוסמת, שיבולת שועל, שיפון קודמים לכל פירות שבעת המינים בין שהם תבשיל בין שעשו מהם עוגה), 3.זיתים, 4.תמרים, 5.ענבים, 6.תאנים, 7.רימונים. (ולעניין אם יש לו גם יין עיין בהלכה מספר 3).

1.אם יש לפני האדם שני פירות שברכתם שווה ואחד מין הפירות הוא ממין של שבעת המינים (כגון תפוח ותמר), צריך להקדים ולברך על הפרי שהוא משבעת המינים, ואפילו הפרי השני (שאינו משבעת המינים) חביב עליו יותר מהפרי של שבעת המינים צריך להקדים ולברך על הפרי של שבעת המינים ויפטור את הפרי האחר, וכן אפילו הפרי שאינו משבעת המינים הוא שלם והפרי משבעת המינים אינו שלם יש להקדים ולברך על הפרי משבעת המינים, אולם אם יש לפניו פרי שאינו משבעת המינים והוא פרי חדש שצריך לברך עליו "שהחיינו" וגם פרי משבעת המינים יברך קודם על הפרי החדש שאינו משבעת המינים מפני שמברך עליו "שהחיינו", (ויברך על הפרי כברכתו ואחר כך יברך ברכת "שהחיינו" ויאכל מן הפרי ויכוון לפטור את הפרי שהוא משבעת המינים).

2. אם יש לפני האדם שני פירות שהם ממין שבעת המינים ומין אחד הוא יותר חביב עליו והמין השני הוא מוקדם בפסוק, כגון שיש לפניו ענבים ורימון והענבים הם היותר מוקדים בפסוק והרימון הוא מין החביב עליו יותר, צריך לברך קודם על המין שהוא מוקדם יותר בפסוק (כגון בדוגמא שהבאנו יברך על הענבים קודם), וכן אם יש שני מינים של פירות משבעת המינים והאחד קודם בפסוק אבל אינו שלם והשני יותר מאוחר בפסוק אבל הוא שלם כגון חצי תאנה וגרגירי רימון (והתאנה היא מוקדמת יותר בפסוק), יש להקדים ולברך על הפרי שקודם בפסוק אף על פי שאינו שלם (כגון בדוגמא שהבאנו יש לברך קודם על חצי התאנה).

3. אם יש לפני האדם יין ופירות משבעת המינים מעיקר הדין רשאי להקדים ולברך על הפירות לפני שמברך על היין ואינו חייב להקדים ולברך על היין לפני הפירות, אולם ראוי להקדים ולברך על היין קודם ורק אחר כך יקח את הפרי ויברך עליו, אולם אם מונח לפניו יין ופת חיטים או פת שעורים (או כל שאר מיני דגן בין שעשו מהם תבשיל בין שעשו מהם עוגה) יש לכתחילה יש להקדים ולברך על הפת חיטים או שעורים.

4.כל דיני קדימה בברכות זה דווקא שמונח לפניו שני המינים (או יותר) ורוצה לאכול עכשיו משניהם אבל אם אינו רוצה לאכול עכשיו משניהם אף על פי שיודע שירצה לאחר זמן לאכול גם ממין השני אינו צריך להקדים את המין השני אף על פי שהמין השני הוא יותר חשוב והוא משבעת המינים, (כגון שמונח לפניו תפוח ותמר, הדין הוא שהתמר קודם דווקא אם רוצה לאכול מהתמר והתפוח עכשיו אבל אם רוצה לאכול עכשיו רק את התפוח ורק עוד זמן מסוים ירצה לאכול את התמר, אינו חייב לברך על התמר קודם אלא יכול לברך על התפוח קודם), וכן אם לא היה מונח לפניו אלא מין אחד ויודע שבתוך זמן קצר יביאו לו את המין שהוא קודם לברכה ובדעתו גם לאכול מאותו המין שיביאו לו רשאי להקדים ולברך על המין שמונח לפניו, ואינו חייב להמתין אפילו זמן מועט עד שיביאו לו את המין השני .

5.כל דין קדימה בברכות זה דווקא לעניין לכתחילה, אבל בדיעבד אם טעה והקדים לברך על המין שלא היה צריך להקדימו יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור ולברך על אותו המין שהיה צריך להקדימו.
הפירות שלוקחים לסדר של ט"ו בשבט הם: חיטה (לחם או יקח מיני מאפה מקמח חיטה), שעורה (לחם או מיני מאפה של שעורים או שיקח כוס בירה), יין, ענבים, זיתים, רימונים, תאנים (ועדיף להימנע מלאכול תאנים בגלל תולעים שמצויים בתאנה), תמרים, אתרוג, תפוח, אגוזים, שקדים, חרובים, אגסים, לימון מתוק, משמש או עוזרדין, צנובר או אלסר, חבושים או תותים (ועדיף להימנע מלאכול את התותים בגלל תולעים שמצויים שתותים), ערמונים, גדגדניות, שזיפים, בטנים או פיסטוק חלבי, דבדבנים או שזיפים חמוצים, שסק או אפרסק, תפוזים, תורמוסים או שאר פירות האדמה, (יש בזה הרבה מנהגים מה כל אחד מביא על השולחן ולכך כתבנו את כולם).

אהבתם? תנסו גם את אלו

תכנים אחרונים מאת הרב רועי גנון