דיני וסדר ההבדלה:
א. מצות עשה מן התורה לקדש את השבת בדברים, שנאמר: זכור את יום השבת לקדשו, כלומר זכרהו זכירת שבח וקידוש. וצריך לזכרו בכניסתו וביציאתו. בכניסתו- בקידוש היום, וביציאתו- בהבדלה. ויש חולקים וסוברים שהבדלה היא מדרבנן, ואם הבדיל בתפילה, לדעת כולם הבדלה על הכוס היא מדרבנן.
ב. אסור לטעום שום מאכל או לשתות שום משקה לפני ההבדלה, אבל מים מותר מצד הדין לשתות, ועל פי הא''רי ז''ל אין לשתות אפילו מים לפני הבדלה ובפרט בבין השמשות. והאיסור לאכול ולשתות לפני ההבדלה הוא גם לנשים. ואם הבדיל על הכוס, מותר לאכול ולשתות, אף על פי שעדיין לא הבדיל בתפלה.
ג. אסור לעשות שום מלאכה לפני הבדלה. ואם הבדיל בתפלה-מותר לעשות מלאכה, אף על פי שעדיין לא על הכוס. ואם צריך לעשות מלאכה לפני שהבדיל בתפלה, אומר ''ברוך המבדיל בין קודש לחול'' בלי שם ומלכות ועושה מלאכה. וכן נשים שאינן מבדילות בתפלה (שרוב הנשים לא נהגו להתפלל במוצאי שבת, משנ''ב), יש ללמדן שיאמרו ''ברוך המבדיל בין קודש לחול'' לפני שיעשו מלאכה. ומכל מקום מחוייבות הן אחר כך לשמוע הבדלה מהאנשים כתקנת חז''ל.
ד. סדר ההבדלה: יין, בשמים, נר, הבדלה, וסימנם יבנ''ה, וצריך ליזהר שלא יהא הכוס פגום. דהיינו שאם שתה אחד מן היין מתחילה- נפגם להבדלה. אבל יכול לתקן כוס פגום על ידי שיוסיף מעט יין או מים, ובשעת הדחק שאין לו יין אחר יכול להבדיל על כוס פגום.
ה. צריך ליזהר בכוס הבדלה בכל הדברים שצריך ליזהר בכוס של קידוש, וטוב שלא להטיל מים בכוס של הבדלה. ואם יש לו פחות מרביעית יין וצריך להטיל בו מים להשלימו לרביעית- מותר להוסיף מים, ולא יבטל את ההבדלה עבור זה.
על מה מבדילין:
ו. אין מבדילין על הפת, אבל על השכר מבדילין אם הוא חמר מדינה, (רוצה לומר שכל העיר רגילים בשתייתו) והוא הדין לשאר משקין חוץ מן המים.
ז. מי שלא יכול לשתות יין או שאין לו יין ולא שכר, אינו רשאי להבדיל על חלב או תה או קפה, או מיץ הדרים או טמפו וכיוצא בזה, שכל אלו אינם נחשבים כחמר מדינה, אלא יסמוך על ההבדלה שמבדיל בתפלה, או שישמע הבדלה משליח צבור או מאיש אחר, והמבדיל על תה או קפה וכיוצא בהם, הרי הוא מכניס עצמו בחשש איסור ברכה לבטלה, ואסור לענות אחריו אמן.
ח. מי שלא יכול לשתות יין, או שאין לו יין או שכר, רשאי להבדיל על בירה לבנה כיון שהיא מרווה ומשכרת, ובלבד שישתה המבדיל או אחד השומעים רביעית, שאם ישתה רק מלא לוגמיו נכנס בספק אם יברך ברכה אחרונה, וכל זה דווקא בבירה לבנה שהיא מרווה ומשכרת וכנ''ל, אבל אין להבדיל על בירה שחורה לא לאשכנזים ולא לספרדים.
ט. צריך לשבת בשעת ההבדלה במוצאי שבת ובמוצאי יום טוב, בין המבדיל ובין השומעים.
י. השומעים הבדלה מהשליח ציבור ורוצים לצאת ידי חובה, יתנו עיניהם בכוס בשעת הברכה, ולא יזוזו ממקומם עד שיגמור את כל ברכת ההבדלה, ולא כאותם אנשים אשר דרכם להשמט אנה ואנה שפונים ללכת ולצאת, או פונים לחפש את בניהם או חבריהם ללכת עמהם, ונמצא שמסירים דעתם מעיקר ברכת ההבדלה שאין שומעים את כולה.
יא. נהגו לומר לפני ההבדלה הנה אל ישועתי וגו', כוס ישועות אשא וגו', ליהודים היתה אורה וגו', לסימן טוב. ויש מוסיפים עוד פסוקים, והספרדים מתחילים בפסוק (ישעיה מא, כז): ''ראשון לציון הנה הנם'' וגו', (ולא אומרים פסוק אל ישועתי), ומוסיפים עוד פסוקים.
תכנים אחרונים מאת הרב אהרן זכאי