איך נראה יצר הרע

הגמרא מספרת שלעתיד לבוא מביא הקדוש ברוך הוא ליצר הרע ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים צדיקים נדמה להם כהר גבוה ורשעים נדמה להם כחוט השערה הללו בוכין והללו בוכין, צדיקים בוכין ואומרים היאך יכולנו לכבוש הר גבוה כזה ורשעים בוכין ואומרים היאך לא יכולנו לכבוש את חוט השערה הזה? ואף הקב"ה תמה עמהם שנא' גם בעיני יפלא.
הגמ' שם ממשיכה, אמר רבי אסי יצר הרע בתחילה דומה לחוט של בוכיא ולבסוף דומה כעבותות העגלה שנאמר הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה.
שניהם בוכים: הצדיקים בוכים איך יכלו לו ליצר הגדול הזה, והרשעים בוכים איך לא יכלו לו ליצר החלש הזה. והגמ' לא מובנת: מהו יצר הרע? כחוט השערה או כהר גבוה, אם הוא הר גבוה מדוע הרשעים רואים אותו כחוט השערה?! ואם הוא כחוט השערה מדוע רואים אותו הצדיקים כהר גבוה?!

יש בזה שלושה פירושים נפלאים:
ביאור ראשון: יצר של הצדיקים הוא כהר גבוה כי אמרו חז"ל כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו. ולמה? כי לשם מה ניתן היצר באדם כדי שילחם בו ותהיה לו בחירה, אם היה היצר נשאר כמו שהוא לא היתה מלחמה, היה "אוכל אותו בלי מלח". לכן היצר גדל עם האדם. מסופר על הגאון מוילנא שאמר לו אחד הלוואי שיהיה לי את היצר רע שלך, אמר לו אם היה לך את היצר שלי היית הרשע הגדול ביותר בעולם, ולמה? כי לי יש יצר הרע של הגר"א, היצר שלי הוא ג"כ גאון, אבל אצל רשעים היצר לא צריך לגדול, האדם מזמין את היצר הרע לעבירה, הוא לא צריך לגדול, אין מה להלחם, "בכבוד" הוא מזמין את היצר. לכן לרשעים הוא נדמה כמו שהוא, כחוט השערה, אבל לצדיקים הוא נדמה כהר גבוה, כי אכן היצר גדל והלך לפי מה שהם להגדיל להם הבחירה והניסיון .

ביאור שני: שני אנשים אחד צדיק ואחד רשע עוברים במקום שקשה להתגבר, זה נופל וזה מתמודד, הצדיק בא לביתו הוא שמח בעצמו איך הצלחתי להתגבר על הר גבוה כזה! אבל הרשע, הוא אחר העבירה, הוא אומר לעצמו איך דבר כזה קטן הפיל אותי!! הוא נפל בגלל הנאת הרגע. כל עבירה, אדם חושב לעצמו מי יודע מה, אבל לאחר שנפל אומר לעצמו על מה נפלתי, על כזו שטות . ולכן, לרשעים נדמה להם כחוט השערה, אבל לצדיקים נדמה כהר גבוה, כי הם נמצאים לפני העבירה, כשהניסיון קשה מאד מאד, והצליחו להתגבר. זה הביאור השני.

והסבר שלישי: כדי להבין זאת צריכים להבין את היצר הרע ואת שיטות הלחימה שלו. חז"ל הקדושים מלמדים שהיצר אינו מתחיל בדברים גדולים, הוא מתחיל בדברים הקטנים ב"אל תהיה מידי פאנט" ואחר כך הוא גומר את האדם. "כך דרכו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך, עד שאומר לו לך ועבוד עבודה זרה". צריך לדקדק על קלה כחמורה!
יצר הרע מתחיל בדברים קטנים וגומר בגדולות, מתחיל בחוט עכביש וגומר בעבותות העגלה. אבא לא יגיד לבן שלו לסחוב לו שק של חמישים ק"ג, אין הקב"ה מבקש מאיתנו דברים שא"א לעמוד בהם. אומרים לאדם לעשות מצוות והוא אומר קשה לי, אומרים לו לנוח בשבת ולא לעשות גם קשה לו. למה? אדם רוצה לעשות מה שבא לו, שלא יגידו לו מה לעשות.

יצר הרע מצייר לאדם את העבירה בצבעים וורודים, ומגדיל לו את העבירה פי כמה וכמה. למה דומה יצר הרע? עשרה קבצנים עיוורים עומדים בדרך, עובר שם ליצן אחד ואומר בקול: קח מאה דולר. כל עיוור חושב השני קיבל, אבל האמת שאף אחד לא קיבל כלום. אדם חושב שזה נהנה והוא חושב – שזה נהנה, והאמת אין כלום. אדם שורף את הנשמה שלו על שניות של הנאה, על כלום. יצר הרע ערמומי מאין כמוהו, הוא מתחיל בחוט השערה ומסיים בהר גבוה.

וזה הביאור: ההבדל בין צדיק לרשע הוא, צדיק חי את המחר, ורשע חי את הרגע! איזהו חכם הרואה את הנולד. כשבא היצר הרע לצדיק עם העבירה הכי קטנה בעולם, הוא כבר מתחילה יודע את הסוף, שמחר זה יהיה הר גבוה, הוא יודע עבירה קטנה זה מסוכן, אם אתן ליצר הרע אצבע מחר הוא ירצה את כל היד, אז הצדיק רואה הר. אבל הרשע חי את היום, הוא רואה חוט השערה ומתפתה, לא חושב על מחר. וכך, נכרך סביבו חוט ועוד חוט עד שנעשה כעבותות העגלה, והוא לא יכול להתנתק.