כותב:
קטגוריה: דברי הרב
חשבון מדהים אדם שחי שבעים שנה בעולם הזה כמה זמן באמת הוא נהנה ושמח אחרי כל העמל והיגיעה שלו.
אנשים ברחוב אומרים שהם רוצים ליהנות, נו למה מה יש, רוצים ליהנות, תשמעו טוב טוב אני מסכים איתם, הם רוצים ליהנות. עכשיו ברחוב אדם חילוני, כמה שעות ביום אנשים עובדים? שמונה, יש כאלה שעות נוספות ועשר, יש כאלה גם עובדים בשבת ובא הביתה חצי מסכן ויש כאלה באים בלילה הביתה ורואים טלוויזיה, ארבע שעות, חמש שעות ויש כאלה יוצאים לבלות ותגידו אני רוצה לשאול אתכם שאלה, תמיד כשיוצאים לבלות נהנים? הרבה חוזרים עם דיכאון הרבה פעמים ועוד איזה דיכאון, זרקת כסף ולא קיבלת כלום, נכנסת לאילת ולא קיבלת שום דבר. עכשיו בוא נעשה חשבון, כמה שעות בממוצע בערב יש לאדם כדי לבלות, תגידו לי אתם בערך, ממוצע בערב כמה שעות? ארבע, ארבע שעות כפול שלושים יום? נאמר שכל יום יוצא, לא יוצא כל יום, אני אומר, הנחה, ארבע שעות ביום, בחודש מאה עשרים שעות, זה חמישה ימים בחודש, מסכימים איתי? חמישה ימים ועשר שעות, בשנה שש עשרה חודשים, שישים יום, זאת אומרת חודשיים בשנה. נאמר שהאדם הזה חי שבעים שנה, שבעים שנה האלה תכפילו בשני חודשים זה מאה ארבעים חודש, זאת אומרת שתיים עשרה שנה פחות ארבע חודשים. עכשיו מהשתיים עשרה שנים האלה תורידו הרי לא כל יום יוצאים לבלות, גם כשיוצאים לא תמיד נהנים אז נאמר שנשאר מהשתיים עשרה השנים האלה שבע שנים וגם זה יותר מדי אני אומר לכם, שבע שנים, אני שואל אתכם שאלה, האם כדאי שבעים שנה לעבוד בשביל שבע שנים אולי ליהנות? אנחנו החרדים נהנים עשרים וארבע שעות ביממה, כל הנחת תפילין, כל שיעור תורה, כל לימוד תורה, כל מצווה אנחנו קורנים מאושר, כדאי שבעים שנה לעבוד כדי שבע שנים אולי ליהנות? וזה לא שאתה נהנה שבע שנים רצוף, אולי מחר כן ואולי לא מחר לא, יום דיכאון, יום כן אז לך שבעים שנה תעבוד ושבע שנים לא רצופים ואם בכלל זה יהיה. נו תגידו מי מאושר ומי אומלל? למי עושים שטיפת מוח? על מי עובדים? את מי מרמים? תגידו לי אתם, נורא נוראות. רבותיי צריכים לזכור יש גוף ויש נשמה, חז"ל אומרים, צדיקים לבם ברשותם, אם אתה שולט על הגוף, שולט על הלב אתה מלאך אבל אתה נותן לגוף לשלוט עליך אתה יורד לדרגת בהמה וגרוע מזה.

אתם מכירים את הסיפור של בגדי המלך החדשים, ילד צועק, המלך ערום. הפשיטו אותנו, את הבגדים הורידו לנו, אנחנו הולכים ברחובות ערומים, הולכים כמו לא יודע כמו מה וחושבים שאנחנו מתקדמים, חושבים אנחנו במאה העשרים ואני אומר, עם ישראל אתם ערומים, תפתחו את העיניים, אתם ערומים, אתם חיים בטינופת, בפריצות, זימה וניאוף, נורא נוראות, כאב לב. רבותיי הלב שותת דם, הלב כואב!

כמה ליבי שותת דם על עם ישראל, רק בורא עולם יודע, אין לכם מושג שאני בא לדרשה אני אומר, ריבונו של עולם תזכה אותי את כל עם ישראל לקרב אליך, תזכה את כל הבנים והבנות שלך שישמעו את האמת. רבותיי אני עובר ברחובות ורואה את הנוער, רואה את הבנים ואת הבנות, רבותיי דמעות בעיניים, למה כי אני יודע מה זה תורה, יודע מה זה טעמה של תורה, יש לי בית של תורה, אני רואה את הילדים שלי שיהיו בריאים, הילדים ברחוב דמעות בעיניים, למה שהילדים ברחוב לא יהיו כמו הילדים שלי, למה, למה אני שואל, למה לרמות את עם ישראל, למה לשרוף את הבנים, למה לשרוף את הבנות, שרפו את העם, שרפו את הבנות ושרפו את הבנים, מה רוצים מאיתנו, לכו לחוץ לארץ ושם תהיו ראשי ממשלה, לכו מכאן, רוצים כיסאות, רוצים כיסא, לכו הביתה, מי רוצה אתכם בכלל. רבותיי בואו נהיה כולנו אריות של הקב"ה, נמרים, ברדלסים, כל אחד ששומע אותי כאן ברחבי הארץ, כל בת ששומעת אותי שתקרב את החברות שלה, בואי לאתר, בואי ללווין, בואי לדרשה ביום רביעי, אחד יחזק את השני ונעשה בארץ לבה רותחת של תשובה, לבה רותחת של יראת שמיים, שכל עם ישראל יהיו עבדים לבורא עולם, אמן כן יהי רצון.

אהבתם? תנסו גם את אלו

תכנים אחרונים מאת הרב דניאל זר