אדם יכול ללמוד תורה ולהיות נבל ברשות התורה, הוא יכול ללמוד תורה ולא ללמוד מוסר ולא לעבוד על יראת שמים והוא יכול לעשות את המעשים המכוערים ביותר. תדעו לכם הוא עושה חילול ה' שאין כמוהו, רואים אותו ברחוב ורואים אותו פה ורואים אותו שם, תראה חרדי, הם קוראים לו חרדי עוד, ברור לפי הבגדים שלו, מה יגידו. יראת שמים צריכים לעבוד וזה הקב"ה אומר, "ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי", על מי אני מתבונן, על עני ונכה רוח וחרד על דברי, לא דתי, אני לא צריך להיות דתי או כמו שאומרים, דתילוני, חצי חילוני וחצי דתי, הוא רוקד על שתי חתונות, לא כתוב בפסוק את המילה דתי, כתוב 'חרד', ירא שמים, "רצון יראיו יעשה", לא כתוב רצון יהודי יעשה, רצון יראיו, מי שיש לו יראת שמים דבריו נשמעים.
הייתי פעם לפני איזה עשרים וחמש שנה בערך בחנות ירקות בבני ברק, קניתי ירקות והיה שם בחור חילוני בחנות ולידו היה יהודי זקן, פתאום החילוני הזה, אני לא יודע מה היה, אמר החילוני מילה קשה מאוד לאותו זקן, מילה מלוכלכת, אני הזדעזעתי. אותו זקן עם זקן לבן ומה עונה לו החילוני? אח"כ הוא אמר לו: סבא אל תכעס, אני לא דתי. רבותיי השערות שלי עמדו לי, הרבה אנשים עושים דברים מכוערים ומה התשובה? אני לא דתי. ואם אתה לא דתי אז מותר לך? למה אתה נוסע בשבת? אני לא דתי ואז מותר לך אתה חושב? כמו שיתבעו אותי על שבת יתבעו אותך על שבת ועל ברכת המזון ועל כל דבר, על קוץ וקוץ שבתורה יתבעו אותי, אין אדם פטור מזה, מה זה לא דתי, הכל מותר לך?! מחול לך, סלחו לך?! יתבעו אותך על כל קוצו של י', מה זה אני לא דתי. אני אומר לכם אני באותו רגע עמדתי הייתי כולי מזועזע, אדם בגיל 70+ ובקושי עומד על הרגליים, בחור צעיר בגיל 20+ ועוד אומר לו בפשטות, אל תכעס אני לא דתי. אם אדם היה יודע מה כוח של התורה, מה העוצמה של התורה, מה התורה הקדושה עושה לו, איך היא בונה אותו להיות מלאך עלי אדמות אבל הבסיס של הכל זה יראת שמים, יראת שמים זה המסגרת, זה החומות של בן תורה והרבה אנשים עושים חילול ה', לומדים תורה אבל לא עובדים על יראת שמים, להחדיר יראת שמים בדם שלהם, אני יכול לעשות שטויות ברחובות ואדם אחר לא מבין. מה אתה חושב כל מי שיש לו זקן ומגבעת וחליפה גמרנו מלאך? אין דבר כזה, שטויות והבלים.
אדם יכול ללמוד תורה ולהיות נבל ברשות התורה, יכול ללמוד כל היום תורה ולהיות נבלה. אם אדם לומד תורה ולא לומד מוסר, לא מחדיר את היראת שמים בעצמות זה יכול להיות אדם מחלל שם ה' מאין כמוהו, הנה תראה את הדתיים האלה, את החרדים האלה. יראת שמים לא נולדים עם זה וזה שכתוב: "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה'", בשביל להשיג יראת שמים צריל לחפש כמו שמחפשים זהב ויהלומים, רוצים כסף כמה עובדים ומשקיעים, ככה צריך לעבוד על יראת שמים. יראת שמים זה לא מתנה, אדם יגיד אני ירא שמים, שטויות והבלים, יראת שמים באה עם עמל של מוסר נוקב יום יום, אם אדם אין לו מוסר נוקב, העבודה של מוסר עקבית, אין יראת שמים, יראת שמים לא באה במתנות. אל תחשבו כל מי שלומד תורה גמרנו, זה קודש קודשים, ללמוד תורה צריך ללמוד מוסר כדי להגיע ליראת שמים.
רבי יחזקאל לוינשטיין, היה משגיח בישיבת פונוביץ' והיה ידוע שהיה בעל רוח קודש גדול והוא כותב בספר שלו "אור יחזקאל", יראה ומוסר, יש כוללים ויש ישיבות שתלמידים לא לומדים מוסר ומה הטענה שלהם? גם הגאון מווילנא לא למד מוסר, גדולי עולם לא למדו מוסר אז לא חייב מוסר. הוא צועק שם צעקות נוראות, הוא אומר שזה אסון שאי אפשר לתאר וכל בן תורה חייב ללמוד מוסר. הגאון מווילנא? אומר רק מי שהגיע לדרגה שהוא לומד תורה לשמה כמו הגאון מווילנא לא צריך מוסר, למה כי התורה עצמה זה המוסר שלו אבל להגיע לדרגה של לימוד תורה לשמה אנחנו רחוקים מזה מאוד, חייב כל אדם ללמוד מוסר עקבי יום יום והרבה מתרצים את עצמם, אני לומד גמרא, לא צריך מוסר, זה היצר הרע הגדול ביותר שיכול להיות. שלמה המלך אומר, "החזק במוסר אל תרף נצרה כי היא חייך", למי הוא מדבר, לחילונים? חילוני לא יודע מה זה מוסר, הוא מדבר לבני תורה, לתלמידי חכמים, "ודרך חיים תוכחות מוסר", ביקורת וביקורת וביקורת. איך אפשר להגיע למוסר בלי יראת שמים, אין שום מציאות כזאת, אין שום שייכות כזאת. אומר רבי יחזקאל לוינשטיין, בדור שלנו אין אחד שפטור מלימוד מוסר, מהגדול ביותר ועד הקטן ביותר, כולם חייבים, כל כולל וישיבה ותלמוד תורה חייב לימוד מוסר עקבי, בלי זה אדם לא יכול להגיע ליראת שמים כמו שצריך.
נבל ברשות התורה
אדם שלומר תורה ולא לומר מוסר יכול להיות נבל ברשות התורה, וחשוב מאד ללמוד מוסר בצורה עקבית ונוקבת.
כניסות: 7568
אהבתם? תנסו גם את אלו
-
הכל נגזר מלמעלהיהדות
-
אין כח ככח התורהחגים ומועדים
-
יצר הרע מחכה לךרבנים אורחים
-
מדרגות בסולם העבודהמסילת ישרים
-
להיות עקבי בעבודת השםשיחת השבוע
-
ייחוד שבעלה נמצא בעירהלכות יחוד
תכנים אחרונים מאת הרב דניאל זר