כותב:
קטגוריה: חינוך ילדים

רוב הבעיות בין ההורים לילדים הם בכך שההורים מפתחים צפיות אצל הילדים, וכגודל הצפייה כך גודל האכזבה.

נושא נוסף, שיש לו השלכות רבות משמעות על אופיין של משפחות והתפתחותן של ציפיות הורים הוא, ה''גאוה המשפחתית'', הקיימת אצל משפחות מסוימות, אחר שהצלחתם של חלק מבני המשפחה נרשמה בתודעתם כמוכתבת על ידי הגנטיקה (תורשה) המשפחתית הברוכה.

אמת ונכון הדבר, כי לכל משפחה תכונות אופי משלה- שבחלקן מושפעות מגנטיקה תורשתית, וחלקן קשור לאופי של הבית שבו גדלו כל האחים, ולמסרים ועקרונות אותם הצליחו ההורים להחדיר-עד שניתן לייחס אותן  תכונות לבני המשפחה. ביטויים כמו ''משפחת כהן הם אנשים מאוד נחמדים'', או דיבורים על ''המוחות החריפים של משפחת לוי'', נשמעו שוב ושוב עד כדי הפרזה. ובמקום שיד הגוזמא שלטה, היו אנשים שהחלו לזהות את בני המשפחה על פי תכונות האופי שלהם ואורח התנהגותם.

האמת צריכה להיאמר, שרבים הם האנשים שנבנו כתוצאה מ''חותמות'' מסוג זה, שדוקא המריצו אותם להתאמץ יתר על המידה, כדי להשתוות לבני המשפחה ולהצדיק את מעמדם. ברם, גם רבים חללים הפילו הסטיגמות (דעה קדומה) הללו, כשילדים חשו שמצפים מהם לעמוד באיזשהו ''תו תקן''  משפחתי, כדי לזכות לזכויות אלמנטריות (בסיסיות) ולהכרה בסיסית. לנידון זה, אין הדבר משנה, אם התוית הודבקה על ידי בני המשפחה עצמם, או על ידי אנשים מן החוץ, דוגמת מלמדים חסרי אחריות הנוהגים לעתים להזכיר לתלמידים  נחשלים את אחיהם החרוץ שלמד באותה מסגרת לפני כמה וכמה שנים, או את אביהם המוצלח. ויש גם, שהילד עצמו יוצר סביבו מעין בועה דמיונית, שלפי תבניתה הוא ''חייב'' להתפתח,  למרות שאין לאישיות שלו כל קשר לכך. 

כך או כך, מתוך חשיבה מוטעית כי הם חייבים להיות העתק מושלם של יתר בני המשפחה, הם נעדרים כל אפשרות לפתח אישיות עצמאית בריאה. מאחר והם למעשה בעלי נתוני אופי שונים, הם גם אינם יכולים לעמוד בציפיות המופרזות והלא מתאימות שמלוות אותם כצל. כתוצאה, הם נשברים ומחליטים שהם פשוט ''לא מתאימים להצלחות'', ומרימים ידים ביאוש. יאוש זה כבר הפיל ברשת הכשלון רבים וגם טובים, ומי שיבוא לספור את הקרבנות שהוקרבו ל''מולך היחסנות'', ילאה מלספור כי רבים הם. 

פגשתי בחורים ואברכים מצוינים, שהדהימו אותי ביכולות נפלאות, וראיתי בהם פוטנציאל (יכולת) אדיר להתפתח ולהגיע להישגים נאים, אולם ''נשברו'' רק משום שפיתחו רגשי נחיתות קשים משאול, כלפי אחיהם או ביחס לכל המשפחה, ולא הצליחו להמריא בזכות עצמם. כאב לי הלב בראותי את כשרונותיהם כלים בעשן והם עצמם הופכים לתלי חרבות, אחר שזנחו את נתוניהם האישיים המעולים וביקשו להתאים עצמם לציפיות שתלו בהם אחרים.

הדרך היחידה לעזור לאלה להינצל ממלכודת הרסנית זו, היא להסביר להם וללמד אותם שבנוגע לפיתוח אישיות ושאיפות, הם לא חייבים דבר לאיש, ואם הם ''שונים'' מהוריהם או אחיהם, זו אולי בעיה של אחרים ולא שלהם. רבים מאלה שפגשתי ושהצלחתי להביא לידי הכרה זו, התחילו לבנות את עצמם ואת אישיותם הייחודית והפכו להיות אנשים מוצלחים-כפי שיכלו תמיד להיות אילו היה בהם האומץ ללכת בדרכם ולא לנסות להתאים את עצמם למשהו שהם אינם.

אהבתם? תנסו גם את אלו

תכנים אחרונים מאת הרב אהרן פרידמן