מרתף היין

מעשה בחסיד אחד שקראו לו אפרים, והוא היה כלפי חוץ עובד עבודה קלה, אבל העבודה העיקרית שלו היתה במרתף שבביתו היה לו מקום שמיצר משקאות חריפים, והיו חלונות מעל פני האדמה שאפשר לראות דרכם את המרתף, לכן כיסה אותם עם ענפים ועצים שלא יוכלו לראות. החסיד היה עושה משקאות וכולם היו אוהבים אותם, הוא היה מומחה בכך. אותו חסיד היה ירא שמים גדול וכולם היו קונים ממנו משקאות בסתר. בזמנם השלטונות היו לוקחים מס גבוה, לכן הוא היה מעלים את זה מהם, אבל אם היו תופסים מי שמעלים מס, היה נקנס בסכום גבוה ובנוסף לכך כלא כמה שנים.

אפרים היה נזהר שלא יתפסו אותו השלטון, אבל כמה שהוא נזהר בישוב היה יהודי שהוא מוסר  (יהודי שמלשין לשלטונות על היהודים והיה מקבל כסף על כך) יום אחד אפרים היה בתפילת שחרית וגם המוסר התפלל שם, אחד מהמתפללים אביו נפטר והוא הביא את המשקאות של אפרים וכולם התפלאו כמדי פעם בפעם. אחד מהמתפללים ניגש לאפרים וברכו על הצלחתו מיום ליום. אפרים הודה בחזרה אני עושה השתדלות והקב"ה הוא עושה את כל הברכה והצלחה. המוסר שמע את הדו - שיח ומיד נבהל איך לא שם לב שאותו חסיד אפרים עושה משקאות חריפים ודאי שהוא לא משלם מס לשלטון. גמרו את הסעודה שתו מהמשקאות חריפים.

יצאו המתפללים לביתם, אותו מוסר אכל ארוחת בוקר ולאחר מכן הלך למשטרה וסיפר שיש יהודי אחד שקוראים לו אפרים והוא מיצר שנים משקאות חריפים. השוטר הגוי לא האמין שהוא היה חייב לגלו זאת, אבל המוסר התעקש וביקש שיבוא איתו ויראה לו זאת, יצאו המוסר והשוטר הגוי.
באותו זמן החסיד ואשתו ישבו בחוץ לשלוות נפשם ופתאום הם רואים לא פחות ולא יותר את השוטר עם המוסר הולכים לכיוון ביתם. אשתו של החסיד צעקה שהמוסר מגיע עם שוטר בטוח להלשין על המרתף. בינתיים השוטר והמוסר ישבו על ספסל לנוח קצת מדרכם, החסיד תפס את הרגע וברח מביתו לא לשלטון או למשטרה שיעזרו לו אלא לבית המדרש, פתח את ההיכל והתחיל לקראו תהילים בבכיות שה' יעזרו לו.

עבר יהודי ליד בית הכנסת ושמעת קריאת תהילים בדבקות ובדמעות חשב שהגיע איזה צדיק לעיר, נכנס וראה חסיד עומד ליד ההיכל ומתפלל "צמאה נפשי לקל חי" וחוזר על זה כמה פעמים. ניגש אליו היהודי ושאל אותו מה קרה. אותו חסיד מרוב שהיה שקוע בתהילים שכח מכל הצרות ולא זכר על מה הגיע, עד שנזכר את כל הסיפור עם המוסר והשוטר ושברח לקרוא תהילים וכשהגעתי לפסוק "צמאה נפשי לקל חי" נכנסה בי אהבת ה' אל ליבי וכולי הייתי שקוע באהבת ה' ושכחתי מכל הצרות.
בביתו היה ערמות של חציר (קש), אשתו לקחה את החציר וכיסתה את כל המדרגות עד הכניסה למרתף. הגיע השוטר והמוסר למדרגות של המרתף וראה חציר איך שראה את זה נתן סתירה חזקה למוסר שהזיזה את כל גופו, וצעק עליו, אתה לא נורמלי איך נראה לך שיש כאן מרתף של יין הרי המזיק הכי גדול של היין זה החציר. אמר לו המוסר, זה בדיוק הערמה שהם עשו כדי שלא תדע שיש כאן יין. התעצבן שוב השוטר, נראה לך שלא חשבתי על זה. נתן לו עוד סתירה ויצא מהבית.