כותב:
קטגוריה: פרשת שבוע
מה משותף לכל הנסיונות שיש לנו בחיים, בואו נלמד יסוד גדול שיתן לנו כח להתמודד עם הנסיונות שלנו.
ויאמרו משה ואהרן לפרעה אלקי העברים נקרא עלינו, בורא עולם שלח אותנו לומר לך לשחרר את העם. "נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר", תשחרר את העם לשלושה ימים. האם זה נכון? ה' רוצה לשחרר את העם לגמרי, אז למה הסיפורים האלו. והרי התכנית לצאת ולא לחזור. וגם בפרשת בשלח (יד, ה) כתוב "ויוגד למלך מצרים כי ברח העם", כי קבעו איתו שיוצאים לשלושה ימים וחוזרים. למה אמרו לו כך? למה לא לומר את האמת.
מכאן לומדים יסוד גדול, היות והקדוש ברוך הוא רחמן, הוא לא מעמיד אדם בנסיון אם הוא יודע שהוא לא יוכל לעמוד בו. לומר לפרעה לשחרר שלש מליון עבדים, שעובדים חינם! לא היו להם תנאים, ולא פנסיה וקרן מנהלים אפילו משכורת לא קיבלו. מי יסכים לשחרר מליוני עבדים, אלקים ידע שפרעה לא יעמוד בזה. ולכן ביקש ממנו לשחרר את העם לשלושה ימים וחוזרים, וגם לזה פרעה לא הסכים.

חז"ל אומרים (פסחים נג:) שהיו שלשה צדיקים שהפילו עצמם לכבשן האש, והם חנניה מישאל ועזריה, שלא הסכימו להשתחוות לצלם ובגמרא (כתובות לג:) כתוב שאלמלא היו מורידים אותם למרתף העינוים היו משתחוים לצלם. ליפול לכבשן האש שזה כמה שניות יכלו לעמוד בזה, אבל אם היו מורידים אותם למרתפים ומכניסים להם ברגים בצפרנים ומכבים להם סיגריות בעינים, בזה לא היו יכולים לעמוד. ומכאן רואים שהקב"ה לא מעמיד אדם בנסיון שלא יכול לעמוד בו. גם אנחנו עוברים נסיונות וקשה לנו, ובשורה התחתונה יש לנו את הכלים לעמוד בנסיון, חזקה שאבא לא מבקש מהבן דבר שהוא לא מסוגל. החפץ חיים ראה אדם שבא מן השוק עם שתי סלים כבדים וקורא לבנו שיבוא לעזור. אומר הרב לא ראיתי את הבן, אבל שמעתי שהאבא קורא לעזרה וראיתי את הסלים. הבנתי שאם אבא קורא לבן שלו, הוא בודאי לא בן שלש או ארבע, אלא לפחות בן 15 או 17 שיקח את הסלים, והבנתי שאבא לא מבקש מהבן מה שהוא לא מסוגל.

"ויאמר אליהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו, לכו לסבלותיכם", מה פירוש, אומר רש"י שמשה ואהרן היו משבט לוי והם לא עבדו במצרים. ולמה לא לקחו חלק בנטל, מה עם שויון בנטל. אלא אפילו פרעה הבין שמי שלומד תורה לא עובד!
וכתוב בזוהר הקדוש על הפסוק "וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים", אומר רשב"י בחומר זה קל וחומר, ובלבנים זה ליבון ההלכה.
אומר רשב"י יסוד "אדם לעמל יולד" או עמל של המח בלימוד התורה, או עמל של העולם הזה בשוק ובבנין, אין דבר כזה שאדם יעבור את העולם הזה בלי עמל.
אם אלקים היה נותן לכל אדם במתנה עשרה מליון דולר מה היה קורה לכדור הארץ, העולם היה נחרב, כי אף אחד לא היה מסכים להיות חקלאי וירקן, ולא מכונאי וחשמלאי, לכן כתוב "אדם לעמל יולד", אם זכה, לעמל תורה, לא זכה, לעמל הבלי העולם.
ומה יהיה עם הפרנסה, אלא כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ, וזוכה לעזרה משמים מעל הטבע, וזה בתנאי שהוא באמת עמל בתורה.

מספר הגר"ל כחלון שליט"א על בחור שלמד בתיכון 12 שנות לימוד, ובכתה י"ב חזר בתשובה, וישב ללמוד תורה בהתמדה ושקדנות שאי אפשר לתאר. כשהגיע זמן הגיוס שלו לצבא הוא לא יכל לקבל דחיה, משום שהוא לא למד בישיבות אלא הגיע מבית ספר תיכון, ואין לו מעמד של בחור ישיבה. והבחור הזה נפשו חשקה בתורה, ולמד בהתמדה עד השעות הקטנות של הלילה. הוא בא לרב ושאל מה לעשות. אמר לו הרב אין מה לעשות, אני לא יכול לעזור לך ולא ועד הישיבות, אבל התנא באבות אומר "כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ". כשהגיע יום הגיוס הוא הלך ללשכת הגיוס ואמר למפקד נפשי חשקה בתורה, המפקד ראה את הכנות בדבריו וקיבל במקום תעודת פטור מלא! לא דחיית שירות אלא פטור לגמרי! ישנם אברכים רבים שמקבלים דחיית שירות בכל שנה, והבחור הנ"ל שלמד בתיכון ונדבק באור האלקי של התורה, קיבל פטור לגמרי וזה נס שהוא מעל הטבע!
שבט לוי לא הרימו בלוקים אבל הם הרימו את הגמרא והרמב"ם והשולחן ערוך, אומר פרעה למשה ואהרן "לכו לסבלותיכם", תלכו לענינים שלכם ותלמדו תורה אבל את שאר העם תעזבו.

אהבתם? תנסו גם את אלו

תכנים אחרונים מאת הרב אליהו רוסתמי