פרשת תרומה

בפרשה אנו לומדים על הציווי לבנות משכן כמו"ש "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". וחז"ל כבר העירו "בתוכו" לא נאמר אלא "בתוכם" מלמד שהשכינה שורה עם כל אחד ואחד מבני ישראל. ואולם באמת בפסוק נאמר "ועשו לי" ומפרש רש"י לי – לשמי בית קדושה. וכבר עמדו המפרשים מהי כוונת רש"י בזה. עוד שואלים האם באמת מספיק בבניית הבית לשמה, ולא צריך יותר מזה כלום מצד האנשים הבאים שמה במשך מאות השנים.
בספר הבהיר (אות צז) שואל: מהו שכתוב ויקחו לי תרומה? אמר הקדוש ברוך הוא הרימו אותי בתפילותיכם. ומי, אותו שנדבו לבו להמשך מן העולם הזה, כבדוהו כי בו אני שמח שיודע שמי, וממנו ראוי לקחת את תרומתי שנאמר מאת כל איש אשר ידבנו לבו וגו', מאותו המתנדב, דאמר רב רחומאי אלמלא צדיקים וחסידים שבישראל שמרימין אותי על כל העולם בזכיותיהם. ע"כ. הרי מבואר שהעיקר בתרומת המשכן הוא "מי שנדבו לבו להמשך מהעולם הזה". ומוסיף לבאר הגאון ר' יששכר מאיר זצ"ל רואים שהתרומה האמיתית לבנין בית המקדש הכללי הוא בעבודת ה' הפנימית שזו התפילה שעומדת ברומו של עולם שעל ידה מתרומם האדם, ובזה הוא מרומם את הקב"ה. וזה על ידי האדם השלם שנדבו לבו להמשך מעולם הזה הוא זוכה להרים את השכינה הקדושה בתפילות.

והנה בפסוק נאמר בכלל הדברים שצריך להביא למשכן "עצי שיטים" וכאן שואל רש"י: מאין היו להם במדבר? ומתרץ: פירש רבי תנחומא: יעקב אבינו צפה ברוח הקודש, שעתידין ישראל לבנות משכן במדבר, והביא ארזים למצרים ונטעם, וצוה לבניו ליטלם עמהם, כשיצאו ממצרים: ע"כ. ושואלים המפרשים מדוע דוקא חשב יעקב אבינו על עצי שיטים, ובמה הם עדיפים מאבני השהם ואבני המילואים שהקב"ה עזר להם ושלח להם אותם בעננים, וכי חסר להקב"ה דרכים להביא להם עצי שיטים? ומדוע א"כ דאג כל כך אבינו יעקב, וכי לא סמוך ובטוח היה כי כל אשר ידרש ימצא להם לאבותינו במדבר. ועוד שואלים הרי מבואר בפסוק שגם נצטוו להביא "עורות תחשים" וכותב רש"י שתחש זה מין חיה שצבע עורה מלא בגוונים שונים, (ובחמדת ימים [שבזי] כותב: שהיו לה שבע מאות ושמונה גוונים כמנין תחש) ונבראה לצורך זה באותו זמן. הרי לנו נס נוסף שהקב"ה ברא מין חיה מיוחדת כזו לצורך השעה. ואם כך למה יעקב דואג לעצי שיטים מאות שנים קודם לכן.

בספר "האיר ממזרח" מבאר שיש כאן לימוד גדול: הבנין, היסודות שעליהם נשען הבית חייבים לבוא בעמל בהשתדלות האדם וביגיעת אין קץ. אבל למכסה מלמעלה, להשלמת הבית, לזה תבוא ברכת שמים ממעל. ולכן עצי השיטים שהיוו את יסודות המשכן, הם באו בעבודה ובהשתדלות מאומצת של מאתיים שנה ויותר, בעקירת העצים מארץ ישראל ונשיאתם למצרים בנטיעה מחודשת על אדמת נכר, בגידולם בכריתתם בנשיאתם לגלות בארץ לא זרועה. רק הסיום המכסה העליון, הוא זה שבא מן המוכן. וכן אבני השוהם הם רק תוספת. ולכן על זה סמך יעקב שהקב"ה ימציא להם את זה בדרכים מיוחדות. זה היסוד קיים גם בבנינו הפרטי של האדם. את יסודות הבית צריך הוא להקים בעצמו בעבודה רבה תמידית וארוכה. עם הרבה תפילות. ואז הבא ליטהר מסייעין בידו, בורא עולם הוא משלים את הבנין. אבל רק אחר שהשקיע האדם כל כוחותיו בבנית הבית, אז חסד אל חופף עליו כל היום ממעל.