סגולות לפורים

 סגולות לפורים
לפי חכמינו, סעודת הפורים היא זמן של פתיחת השמיים והאורות וקבלת בקשות. לפני הסעודה יש לומר את מזמור תהילים כ"ג:

 א) מִזְמוֹר לְדָוִד יְהוָה רֹעִי לֹא אֶחְסָר. (ב) בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי. (ג) נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ. (ד) גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי. (ה) תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה. (ו) אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יְהוָה לְאֹרֶךְ יָמִים.

 בסעודה עצמה נוהגים להגיש יין, חלה ארוכה, בשר ודגים על גבי מפה לבנה. כידוע, אדר הוא חודש הדגים המסמלים בעצמם ברכה ופריון, ולא כולם יודעים שחכמינו היו אוכלים סרדינים בסעודה זו ומכאן שמם סר-דינים. מאידך, החלב הארוכה מסמלת את העץ שעליו נתלה המן. במגילת אסתר נאמר כי אחשוורוש פונה אל אסתר במהלך המשתה ואומר כי תקבל את כל מבוקשה עד חצי המלכות, כשם שה' אומר באותה שעה לעם ישראל שיקבל את מבוקשו. על כן, סעודת הפורים נחשבת לשעה מיוחדת של ביטול סעודת אחשוורוש ושל פתיחת השמיים בה מתקבלות כל הבקשות. במהלך הסעודה עצמה נוהגים לומר עשרים וארבע פעמים "ברוכה אסתר בת אביחיל" ומאה עשרים פעמים "ברוך מרדכי".

 

תפילות בפורים
על פי המקורות, סגולה חזקה מתקבלת על ידי מי שמשכימים בבוקר ומרבים בתפילה על זיווג, פרנסה, בריאות וכן הלאה, שכן יום זה לפי הזוהר אפילו יותר גדול מיום הכיפורים. אכן, לפי המקובלים ביום זה ניתנת מחילת עוונות למי שעושה תשובה, בעיקר בשעות בין הערביים של תפילת נעילה. למעשה, יש הנוהגים לקרוא את ספר תהילים כולו ובכך לתת ביטוי ליום גדול זה שבו מתבלטות גזירות ומתקבלות בקשות. כאמור, בעיקר תפילת הנעילה היא הזמן החזק ביותר לבקשת מחילה ולשליחת ישועות.


סגולות נוספות
מלבד האמור לעיל יש עוד סגולות לפורים ומצוות שונות. לדוגמא, תענית אסתר נעשית מייד בבוקר כאשר קמים מהמיטה, ויש ליטול ידיים ולהדליק שני נרות למרדכי ואסתר, ואומרים שבע פעמים את תהילים כ"ב

א  לַמְנַצֵּחַ, עַל-אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר;    מִזְמוֹר לְדָוִד.
ב  אֵלִי אֵלִי, לָמָה עֲזַבְתָּנִי;    רָחוֹק מִישׁוּעָתִי, דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי.
ג  אֱלֹהַי--אֶקְרָא יוֹמָם, וְלֹא תַעֲנֶה;    וְלַיְלָה, וְלֹא-דֻמִיָּה לִי.
ד  וְאַתָּה קָדוֹשׁ--    יוֹשֵׁב, תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל.
ה  בְּךָ, בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ;    בָּטְחוּ, וַתְּפַלְּטֵמוֹ.
ו  אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ;    בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא-בוֹשׁוּ.
ז  וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא-אִישׁ;    חֶרְפַּת אָדָם, וּבְזוּי עָם.
ח  כָּל-רֹאַי, יַלְעִגוּ לִי;    יַפְטִירוּ בְשָׂפָה, יָנִיעוּ רֹאשׁ.
ט  גֹּל אֶל-יְהוָה יְפַלְּטֵהוּ;    יַצִּילֵהוּ, כִּי חָפֵץ בּוֹ.
י  כִּי-אַתָּה גֹחִי מִבָּטֶן;    מַבְטִיחִי, עַל-שְׁדֵי אִמִּי.
יא  עָלֶיךָ, הָשְׁלַכְתִּי מֵרָחֶם;    מִבֶּטֶן אִמִּי, אֵלִי אָתָּה.
יב  אַל-תִּרְחַק מִמֶּנִּי, כִּי-צָרָה קְרוֹבָה:    כִּי-אֵין עוֹזֵר.
יג  סְבָבוּנִי, פָּרִים רַבִּים;    אַבִּירֵי בָשָׁן כִּתְּרוּנִי.
יד  פָּצוּ עָלַי פִּיהֶם;    אַרְיֵה, טֹרֵף וְשֹׁאֵג.
טו  כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי--    וְהִתְפָּרְדוּ, כָּל-עַצְמוֹתָי:
הָיָה לִבִּי, כַּדּוֹנָג;    נָמֵס, בְּתוֹךְ מֵעָי.
טז  יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ, כֹּחִי, וּלְשׁוֹנִי, מֻדְבָּק מַלְקוֹחָי;    וְלַעֲפַר-מָוֶת תִּשְׁפְּתֵנִי.
יז  כִּי סְבָבוּנִי, כְּלָבִים:    עֲדַת מְרֵעִים, הִקִּיפוּנִי; כָּאֲרִי, יָדַי וְרַגְלָי.
יח  אֲסַפֵּר כָּל-עַצְמוֹתָי;    הֵמָּה יַבִּיטוּ, יִרְאוּ-בִי.
יט  יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם;    וְעַל-לְבוּשִׁי, יַפִּילוּ גוֹרָל.
כ  וְאַתָּה יְהוָה, אַל-תִּרְחָק;    אֱיָלוּתִי, לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה.
כא  הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי;    מִיַּד-כֶּלֶב, יְחִידָתִי.
כב  הוֹשִׁיעֵנִי, מִפִּי אַרְיֵה;    וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָנִי.
כג  אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי;    בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלְלֶךָּ.
כד  יִרְאֵי יְהוָה, הַלְלוּהוּ--    כָּל-זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ;
וְגוּרוּ מִמֶּנּוּ,    כָּל-זֶרַע יִשְׂרָאֵל.
כה  כִּי לֹא-בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ, עֱנוּת עָנִי--    וְלֹא-הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ;
וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו    שָׁמֵעַ.
כו  מֵאִתְּךָ, תְּהִלָּתִי:    בְּקָהָל רָב--נְדָרַי אֲשַׁלֵּם, נֶגֶד יְרֵאָיו.
כז  יֹאכְלוּ עֲנָוִים, וְיִשְׂבָּעוּ--    יְהַלְלוּ יְהוָה, דֹּרְשָׁיו;
יְחִי לְבַבְכֶם    לָעַד.
כח  יִזְכְּרוּ, וְיָשֻׁבוּ אֶל-יְהוָה--    כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ;
וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ,    כָּל-מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם.
כט  כִּי לַיהוָה, הַמְּלוּכָה;    וּמֹשֵׁל, בַּגּוֹיִם.
ל  אָכְלוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ, כָּל-דִּשְׁנֵי-אֶרֶץ--    לְפָנָיו יִכְרְעוּ, כָּל-יוֹרְדֵי עָפָר;
וְנַפְשׁוֹ,    לֹא חִיָּה.
לא  זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ;    יְסֻפַּר לַאדֹנָי לַדּוֹר.
לב  יָבֹאוּ, וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ:    לְעַם נוֹלָד, כִּי עָשָׂה.