ידוע שהגרמנים הגיעו לתוניסיה לעיר הבירה. התגורר שם הרב מצליח מזוז עם הוריו. התחילו שמועות שהגרמנים יגיעו לעיירה בקרוב וכל היהודים היו בפחד. הרב מזוז קיבל מחבר שלו מכתב וביקש ממנו להגיע להתגורר לידו שהגרמנים למקום הזה לא יגיעו. הרב הבין שזה ממש פיקוח נפש ומיד לקח את אשתו והילדים בעגלה חדשה על ידי עגלון גוי ונסעו כמה שיותר מהר. היה להם קשה לעזוב אבל אין מה לעשות חייבים לנסוע. לאחר כמה זמן מהנסיעה התרחשה תקלה בעגלה העגלון ירד ולמזלם הוא מבין בכל הבעיות ותיקון מיד את הכל. שוב המשיכו בדרכם אל העיירה ועוד פעם התחרשה תקלה ושוב העגלון ירד והתחיל לסדר. כך כמה פעמים תקלה והעלון מסדר תקלה והעגלון מסדר. הרב לא הבין איך זה יכול להיות עגלה חדשה וכל כמה רגעים תקלות אחת אחרי השני. מיד הרב ביקש מהעגלון לחזור בחזרה אל העיירה שלהם. המשפחה לא הבינה, לחזור לעיירה ומה יהיה עם הגרמנים. הרב אמר לאשתו והילדים שמשמים רומזים לנו לא ללכת וכל מה שמוטל עלינו לחזור לעיירה שלנו. כך היה כל הדרך חזרה לא היתה אפילו תקלה אחת.

זה היה ביום שישי בערב הלכו לבית הכנסת חזרו לקידוש וסעודת שבת. באמצע הסעודה דפיקות על הדלת חזקות. המשפחה נבהלה אולי הגרמנים הגיעו, אבל הרב קם לפתוח את הדלת והוא רואה את חבר שלו שהיה צריך לנסוע אליו עם כל המשפחה שלו, הרב הכניס אותם לביתו והם שאלו אותם, למה לא הגעתם אלינו. הרב הסביר להם שיצאנו אבל כל כמה זמן העגלה נתקעה והבנתי שמשמים לא רוצים שנמשיך בדרך אליכם וחזרנו לבית. אמר לו, נבואה נזרקה בך טוב שלא הגעתם, הגיע ערב שבת וסמוך לכניסה הודיעו לנו שהגרמנים צריכים להגיע כולם ירדו למקלטים איך שנכנסו למקלט שמענו פיצוץ רציני, הגרמנים הפציצו מהאוויר ומהקרקע. כשיצאנו מהמקלט כל הבית שלש קומות התפורר לא נשאר ממנו כלום חוץ מהמטבח עם הבישולים של שבת שלא קרה להם כלום, מזל שלא הגעתם אם הייתם מגיעים לא היה לנו מקום במקלט והיינו נשארים בבית וכולנו חס וחלילה... הולכים. אמר להם הרב מזוז, "מה' מצעדי גבר יכוננו"  משמים מחליטים לאדם מה יהיה עם האדם