א. אסור לסדר ולהכין בשבת דכל בר שהוא לצורך מוצאי שבת ושאר ימי החול, מפני שמזלזל  בכבוד שבת בזה שטורח בשבת לצורך חול.

ב. אסור להציע מטה בשבת (היינו להכין אותה לשכיבה), אם אינו צריך לשכב עליה בשבת אלא רק במוצאי שבת, מפני שמכין משבת לחול. ומותר לסדר את המטה בשבת אם היא נמצאת במקום שעוברים שם, כדי שהבית ייראה מסודר.

ג. לא יאמר אדם בשבת שהוא הולך לישון כדי שלא יהיה עייף במוצאי שבת ויוכל לעשות את מלאכתו. אבל מותר לישון בשבת גם אם כל כוונתו להיות ער במוצאי שבת.

ד. מותר להחזיר למקרר את המאכלים שנשארו בגמר הארוחה. וכן יש להתיר להעביר מרק מהקדירה הגדולה לקטנה כדי לשמרו במקרר. וכמו כן מותר בשבת לתת מאכלים לתא ההקפאה של המקרר כדי שלא יתקלקלו, ואין בזה איסור של הכנה משבת לחול.

ה. כל דבר שאין בעשייתו משום טירחה, וגם רגילים לעשותו מבלי לחשוב על התועלת שבעשייתו-מותר לעשותו בשבת, גם אם תצא מעשייתו זו תועלת לימות החול, ובלבד שלא יאמר במפורש שהוא מכין לימות החול. ולכן הלוקח טלית לבית הכנסת (במקום שיש עירוב), מותר אף להחזירה לבית. וכן מותר להחזיר ספר למקומו בארון הספרים אחרי גמר הלימוד. וכן מותר אדם לצאת מביתו בשבת אחר הצהריים אפילו ביום שרב, ולקחת עמו אפודה (במקום שיש עירוב) כדי ללובשה בערב בהיותו בדרך, אבל לא יאמר שלוקח אותה בשביל הערב. וכן מותר לאדם לצאת מביתו אפילו סמוך לחשיכה,  ומפתח ביתו בכיסו (המקום שיש עירוב), כדי שיוכל להיכנס לביתו במוצאי שבת.

ו. מי שצריך לנסוע מיד בצאת השבת, אסור לו להכין את המזוודה ולהניח בתוכה את החפצים ביום שבת (אפילו חפצים שהם לא מוקצה), כיון שזה הכנה משבת לחול.

ז. אסור לגלול ספר תורה בשבת כדי להכינו לקריאה בימי החול. אבל אם קורא מהספר תורה כמה פסוקים, הרי זה נחשב כלימוד בשבת לצורך שבת ולא נקרא הכנה.

ח. לא יקח בשבת סידור תפלה לבית הכנסת כדי להתפלל בו במוצאי שבת (גם במקום שיש עירוב),  אלא אם כן יתפלל בו קצת עוד בו ביום.

ט. מותר ללמוד בשבת גם דברים שצריך להם ליום המחרת, ואין בזה משום איסור הכנה.