מנהגי שבוע שחל בו ט' באב

המשנה במסכת תענית (דף כו' עמוד ב') אומרת "שבת (הכוונה לשבוע) שחל בו תשעה באב אסור להסתפר ולכבס", וכן פסקו הרמב"ם (הלכות תעניות פרק ה' הלכה ו') ומרן השולחן ערוך (סימן תקנא סעיף ג' ויב' ויג'), וכתב הרמב"ן (בספר תורת האדם עניין אבלות ישנה עמוד רמו') שהטעם משום שדינו של שבוע זה כדין האבל שאסור בתספורת הראש ושאר שער הגוף חוץ מזקן שמעכב את האכילה שזה מותר".
אישה מותר לה להסתפר בשבוע שחל בו תשעה באב.

מותר בשבוע שחל בו תשעה באב לסרק במסרק את שער הראש או את שער הזקן ואינו בכלל האיסור של תספורת אף על פי שנתלשים שערות על ידי כך.
הטורי זהב (היה אחד מגדולי האחרונים ונקרא רבי דוד הלוי וחיבר על השולחן ערוך ספר בשם טורי זהב) כתב (סימן תקנא' סעיף קטן יג') כשם שהתספורת אסורה בשבוע שחל בו תשעה באב כך גם אסור לגזוז ציפורנים בשבוע שחל בו תשעה באב, אולם בשו"ת המהר"ם חלוואה (היה אחד מרבותינו הראשונים למד בצעירותו אצל הרשב"א והיה חי בספרד שמו היה משה והראשי תיבות הם קיצור מורנו הרב רבי משה) כתב (סימן י') "שמותר לגזוז ציפורנים בשבוע שחל בו תשעה באב ואפילו בכלי שאין אנו אוסרים אלא דברים שאמרו אותם חכמים בפירוש ואסרו לנו ואין לנו להוסיף דברים מדעתנו"
ולכן להלכה מותר לגזוז ציפורנים בשבוע שחל בו תשעה באב ובפרט אם הציפורנים עודפות על הבשר.
והנה כתבנו למעלה שאסור לכבס בשבוע שחל בו תשעה באב ואיסור כיבוס שייך אפילו אם עתה אין הוא רוצה ללבוש את הבגד אלא רוצה להניחו לאחר תשעה באב גם כן אסור, ואפילו כיבוס במים אסור, וכן אסור לכבס מגבות, מפות שולחן, סדינים.

כמו שאסור לכבס בשבוע שחל בו תשעה באב גם כן אסור ללבוש בגד מכובס בשבוע שחל בו תשעה באב ואפילו אם כיבסו לפני השבוע שחל בו תשעה באב, ולכן העצה שיעשה שילבש קודם השבוע שחל בו תשעה באב את הבגדים ואחר כשעה יוריד אותם וישמור אותם בצד ואז יוכל ללבוש בגדים אלו בשבוע שחל בו תשעה באב משום שלבש אותם זה לא נחשב מכובס, וכך יעשה אם הבגדים העליונים כגון: מכנסיים וחולצה, ומעיקר הדין בגדים שעל הגוף כגון: גופיה ולבנים מותר להחליפם בשבוע שחל בו תשעה באב כיוון שהם בגדי זיעה ובפרט מי שרגיל כל יום להחליף בגדים שצמודים לגופו מפני הזיעה, ומכל מקום עדיף יותר להכין בגדים אלו לפני השבוע שחל בו תשעה באב ויעשה כמו שכתבנו לגבי הבגדים העליונים שילבש כשעה ואז יוריד, וצריך להכין לו בגדים למשך כל השבוע, ומותר לעשות כן בשבת והיינו שילבש את הבגד בליל שבת ולמחרת בבוקר יחליף וילבש בגד אחר וכן בצהרים יוריד את הבגד וילבש בגד אחר ואין זה מכין מחול לשבת כיוון שסוף סוף נהנה בו בשבת. (וברור שגם בתשעה באב אסור ללבוש בגד מכובס אלא ילבש בגד שכבר לבש אותו ולכן גם ליום תשעה באב עצמו יכין לו בגד).
בדיעבד אם שכח להכין בגדים קודם שבוע שחל בו תשעה באב וכבר הגיע השבוע שחל בו תשעה באב, יניח את הבגד על קרקע עולם (קרקע שאינה מרוצפת) במשך כשעה ואז מותר לו ללבוש בגד זה.
בגד שלבשו קודם שבוע שחל  בו תשעה באב ועכשיו שהגיע שבוע שחל בו תשעה באב רוצה לגהץ במגהץ חם מותר לגהץ.
הרמב"ם (הלכות תעניות פרק ה' הלכה ו') שנהגו ישראל בשבוע שחל בו תשעה באב לא ליכנס למרחץ, ולכן מנהג הספרדים שלא להתרחץ בשבוע שחל בו תשעה באב במים חמים, אבל במים צוננים מותר ואפילו עם סבון.
מותר לטבול במקוה לשם טהרה כדי להתפלל, ואם קשה עליו לטבול במים צוננים מותר לטבול במים פושרים או חמים כיוון שאין רחיצה זו לשם תענוג וגם הרחיצה בימים אלו אינה אסורה מעיקר הדין אלא רק מטעם המנהג ולכן אין להחמיר לענין מקוה.

לסיכום:אסור להסתפר או להתגלח בשבוע שחל בו תשעה באב ורק זקן שמעכב את האכילה מותר לגלח.
האישה מותר לה להסתפר בשבוע שחל בו תשעה באב.
מותר להסתרק במסרק בשבוע שחל בו תשעה באב וכן מותר לגזוז ציפורנים בשבוע שחל בו תשעה באב.

אסור לכבס בגדים (אפילו אם אינו רוצה ללבוש את הבגד בשבוע שחל בו תשעה באב) וכן אסור ללבוש בגדים מכובסים (אפילו שכיבסם לפני השבוע שחל בו תשעה באב) בשבוע שחל בו תשעה באב, ולכן ילבש לפני השבוע שחל בו תשעה באב את הבגד כשעה ואז יוריד אותו ויהיה לו מותר ללובשו בשבוע שחל בו תשעה באב, ומותר לעשות כך אפילו בשבת, ובגדים שעל הגוף כגון: גופיה ולבנים מעיקר הדין מותר ללובשם מכובסים אך עדיף יותר לעשות כמו שאמרנו לענין בגדים העליונים שגם כן ילבש את הגופיה כשעה לפני השבוע שחל בו תשעה באב.

בדיעבד אם שכח ולא הכין בגדים לפני השבוע שחל בו תשעה באב ישים את הבגד כשעה על הקרקע שאינה מרוצפת.
מנהג הספרדים לא להתקלח במים חמים בשבוע שחל בו תשעה באב אולם מים קרים מותר להתקלח ואפילו עם סבון.
ראה בהלכה עצמה לגבי לגהץ במגהץ חם בשבוע שחל בו תשעה באב,וכן לגבי טבילה במקוה בשבוע שחל בו תשעה באב.