החייבים בנרות חנוכה

1.מעיקר הדין מספיק להדליק נר אחד כל יום בין שבני הבית מרובים ובין שבני הבית מועטים, אולם כבר נהגו כל בית ישראל לקיים מצות הידור להוסיף נר אחד כל לילה היינו שבליליה הראשון מדליק נר אחד ובלילה השני מדליק שני נרות וכן הלאה על הסדר עד שבלילה השמיני מדליק שמונה נרות.

2.מי שיש לו רק שמונה נרות או שיש לו שמן בכמות שמספיקה רק להדליק שמונה נרות לכל ימי החנוכה ידליק בכל לילה רק נר אחד ולא ידליק בלילה השני שני נרות ובלילה השלישי שלוש נרות אלא כל יום ידליק אחד, מפני שעדיף שיוכל לקיים את עיקר הדין של הדלקת נרות בכל ימי החנוכה מאשר לקיים מצות ההידור בחלק מן הימים.

3.אדם שנאנס ולא הדליק נר חנוכה לילה אחד אין לו תשלומין על זה וליום המחרת אינו יכול להוסיף במספר הנרות אלא מדליק נרות כמספר הנרות שמדליקים כל העולם.

4.כל אדם איש מבן 13 שנה ואישה מבת 12 שנה חייבים בהדלקת נרות חנוכה, ומנהג הספרדים שאחד מבני הבית מדליק את נרות החנוכה וכל בני הבית יוצאים ידי חובה בהדלקתו ולכתחילה יש לקבץ את כל בני הבית שיהיו נוכחים בעת ההדלקה, ומנהג האשכנזים שכל אחד מבני הבית שהוא זכר יש לו חנוכיה והוא מדליק בפני עצמו אולם הנשים והבנות אינן מדליקות, אולם מכל מקום אם האיש אינו נמצא בבית והוא עתיד להגיע בשעת לילה מאוחרת לביתו ראוי ונכון שימנה את אשתו שהיא תדליק את נרות החנוכה, ואישה שהיא חיה לבדה חייבת במצות נרות חנוכה וצריכה להדליק עם כל הברכות.

5.קטן (לבן פחות מגיל 13 ולבת פחות מגיל 12) פטור מהדלקת נרות חנוכה ואינו יכול להוציא את האחרים ידי חובה, אולם טוב לחנך את הקטן שהגיע לגיל חינוך (מגיל 6 ולמעלה) שידליקו את נרות ההידור בכל לילה דהיינו שאחר שבעל הבית יברך ידליק את הנר הראשון ואת שאר הנרות הקטן שהגיע לגיל חינוך ידליק, אולם קטן שלא הגיע לגיל חינוך לא ידליק אפילו את נרות ההידור ורק את נר השמש מותר לו להדליק כיוון שבנר השמש אין בו קדושה.

6.סומא (עיור) חייב בהדלקת נר חנוכה, ואם יש לו אישה תדליק האישה את נר החנוכה ותברך, ואם הוא לא נשוי ויש לו בית בפני עצמו ידליק את נר החנוכה בעצמו על ידי סיוע מאדם אחר ויברך את כל הברכות.

7. אבל אפילו נמצא בתוך שבעת ימי אבלות חייב בהדלקת נרות חנוכה ומברך את כל הברכות ואפילו בלילה הראשון מברך ברכת "שהחיינו" ומוציא ידי חובה את בני ביתו, אולם בהדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת (שנבאר את דינם בעזרת ה' בדפים הבאים) אין לו להדליק את הנרות החנוכה בבית הכנסת בלילה הראשון משום ברכת "שהחיינו" שזה בציבור, אולם אם אין אדם אחר שרוצה להדליק בבית הכנסת יכול האבל להדליק בבית הכנסת ויברך גם ברכת "שהחיינו".

8.בהלכה (מספר 4) ביארנו שמנהג הספרדים שבעל הבית (או אחד בני הבית) מדליק נרות החנוכה לבדו וכל בני הבית שסמוכים על שולחן בעל הבית (היינו שגרים בבית) יוצאים ידי חובה בהדלקתו ואפילו שאינם נמצאים בבית בשעת ההדלקה יוצאים ידי חובה כל שהם סמוכים על שולחנו, ולכן חייל שגר עם אביו או אימו ונמצא עכשיו מחוץ לביתו בצבא אינו צריך להדליק נר חנוכה כיוון שסמוך על שולחנם יוצא יד חובה בהדלקת נרות חנוכה על ידי הוריו.

9.וכן אדם שיוצא לדרך ומתארח אצל חבירו או שהולך לבית מלון ויושן שם ואשתו נמצאת בבית אינו צריך להדליק נר חנוכה מכיוון שאשתו שמדליקה נרות בבית מוציאה אותו ידי חובה אפילו שלא נמצא בשעת הברכה בביתו, אולם אם אין לו אישה (או שאין לו בני בית שמוצאים אותו ידי חובה בהדלקת נרות) צריך להדליק נרות החנוכה בחדרו שבבית המלון ומברך על הדלקתו.