תענית בכורות

1. מנהג עם ישראל שהכורות מתענים בערב פסח, זכר לנס שנעשה לבכורי עם ישראל במצרים, שבשעה שה' יתברך הרג בבכורי מצרים ואת בכורי עם ישראל ה' יתברך הצילם.

2. הבכרות שמתענים הם בין בכור מאב בין בכור מאם, אולם הבכורות לא מתענות.

3. אם הבכור חולה או שיש לו כאבי עינים פטור מן הצום כיוון שתענית בכורות הוא ממנהג, וכן בכור שהוא חתן בתוך שבעת ימי חופתו או שהוא אבי הבן ביום המילה או שהוא מוהל או סנדק אין צריך להתענות כלל, מפני שזה יום טוב שלו.

4. כיום המנהג שהבכורות פוטרים את עצמם מתענית על ידי שמשתתפים בסעודת מצוה כגון סיום מסכת, או סעודת חתן וכלה ,או סעודת ברית מילה, או סעודת פדיון הבן, ולכן פשט המנהג שעושים היום בבתי כנסיות סיומי מסכת ובאים הבכורות ושומעים את הסיום ובכך יוצאים ידי חובה.

5. סיום מסכת נחשב גם מי שסיים מסכת משניות עם פירוש רבי עובדיה מברטנורא וקצת ביאורים מתוספות יום טוב, ומכל מקום זה דווקא למי שבעצמו למד אבל שהבכורות האחרים יצאו בזה ידי חובה אין להקל בזה אלא בשעת הדחק, וכן מי שסיים ספר הזוהר בגירסא נחשב כסיום מסכת לענין תענית בכורות.

6. הבכורות צריכים לבוא ולשמוע את סיום המסכת, ואחר כך יטעמו כזית מן הכיבוד שהובאו לסיום המסכת, ובכך יוצאים ידי חובה, אולם אם הבכור לא היה בסיום המסכת אין מועיל שיביאו לו מטעמים שהיו בסיום מסכת, ועדין בכור זה צריך להמשיך ולהתענות, עד שישמע סיום בעצמו.

7. יש נוהגים שמי שנולד לו בן זכר והוא בכור, האב מתענה בשביל בנו, ויש אומרים שאין לנהוג בחומרה זו כיום כיוון שירדה חולשה לעולם, ולכן כיום שבלאו הכי הבורות נוהגים לפטור את עצמם על ידי שמיעת סיום מסכת יש לאב או לאם להשתדל ללכת ולשמוע את סיום המסכת ולאכול כזית מצוה ובכך נפטרים מן התענית, אולם אם התינוק עדין לא הגיע לשלושים יום אין האב או האם צריכים להתענות, אולם אם ישנה אפשרות בקלות לשמוע סיום מסכת ולפטור עצמם מהתענית עדיף לעשות כן כדי לצאת ידי חובת כל הדעות.

8.אם חל ערב פסח בשבת מעיקר הדין הבכורות לא צריכים להתענות ביום חמישי, ומכל מקום כיוון שיש אומרים שמנהג הבכורות להתענות ביום חמישי, לכן אם אפשר לבכורים לפטור את עצמם בתענית על ידי שמיעת סיום מסכת טוב לעשות כך, ואב שמתענה עבור בנו (כמו שכתבנו בהלכה מספר 7) רשאי לפטור את עצמו מתענית זו שחל ערב פסח בשבת, כיוון שהתענית עצמה דחויה.

9. אסור לומר על בשר ואפילו על חתיכת בשר "בשר זה לפסח" ויש להזהיר להמון העם על כך שאינם יודעים, ויש להיזהר בזה שהולך לעשות קניות לחג שלא יאמר "בשר זה לפסח", אלא יאמר לכבוד החג, משום שזה נראה שהקדיש את הבשר לקורבן פסח, ובדיעבד אם אמר מותר לאכול את הבשר, וכל זה בבשר בהמה אבל בשר תרנגולים או דגים מעיקר הדין מותר לומר שזה לפסח, אולם ראוי להחמיר גם בבשר תרנגולים או דגים שלא יאמר שזה לפסח אלא יאמר שזה לכבוד החג, וכן אל יאמר בביתו שצולה את הזרוע "לפסח" אלא יאמר ליום טוב.