טעם מצוות סוכה וארבעת המינים

נאמר בתורה (ויקרא פרק כג' פסוקים מב'-מג') "בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל... למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים...".

במסכת סוכה (דף יא עמוד ב') נחלקו התנאים רבי אליעזר ורבי עקיבא מה הם הסוכות שעם ישראל ישבו בהם כשיצאו ממצרים, דעת רבי אליעזר שה' יתברך שם את עם ישראל בענני כבוד, וכדי שנזכור את זכר ענני הכבוד אנו עושים את הסוכות, שענני כבוד הגנו על עם ישראל מחיות רעות, ומשמש המדבר ומפני קור המדבר, ועל ידי שנעשו סוכות נזכור את יציאת מצרים ואת הניסים הגדולים שה' יתברך עשה איתנו כשיצאנו ממצרים, ודעת רבי עקיבא שה' יתברך הוציא את עם ישראל ממצרים כשהיו במדבר עם ישראל היה גם כן ענני כבוד, אולם עם ישראל עשו גם סוכות ממש, וכנגד הסוכות שעם ישראל עשה כשיצא ממצרים, התורה ציוותה לעשות סוכות כדי שנזכור את יציאת מצרים ואת הסוכות שעם ישראל עשו כשיצאו ממצרים.

ולכאורה יש לשאול שאלה, הרי לפי דעת רבי אליעזר שאנו עושים סוכות זכר לענני כבוד, מובן מדוע אנו עושים סוכות, כדי שנזכור את הנס הגדול שה' יתברך הקיף אותנו בענני כבוד, אולם לדעת רבי עקיבא שסובר שעם ישראל עשו סוכות ממש כשיצאו ממצרים, לא מובן מדוע אנו עושים סוכות, הרי אין כאן שום נס, ומפני מה נצטווינו לעשות סוכות שזה זכר לסוכות?, עונה הערוך השולחן (סימן תרכ"ה אות ג') כיוון שהמדבר הוא מקום שאין שם לא אוכל ולא שתיה ולא מקום ללינה, ואין בטבע האדם שיכול לחיות שם, והנה עם ישראל מלבד הגברים שהיו, היה גם נשים וזקנים וילדים ותינוקות, וה' יתברך דאג לעם ישראל למגורים ולאכול ולשתיה ולכל צרכיהם, נמצא שאנו נצטווינו לעשות סוכות זה לזכר למסע הגדול שהיה ארבעים שנה שעם ישראל היו במדבר, וכדי שנזכור את השגחת ה' יתברך עלינו איך שדאג לכל מחסוריהם, לכך אנחנו עושים סוכות לזכרון לכל מה שה' יתברך היטיב אם עם ישראל כשיצאו ממצרים וכשהיו במדבר.

רבי יעקב בן אשר (אחד מרבותינו הראשונים מחבר הספרים: "טור", "בעל הטורים")  שואל מדוע אנו עושים סוכות בחודש תשרי, הרי ה' יתברך הוציא את עם ישראל ממצרים בחודש ניסן ואם כן היה עלינו לעשות סוכות בחודש ניסן?, ועונה רבי יעקב מכיוון שבחודש ניסן האביב מתחיל ודרך בני אדם להתחיל ללכת ולטייל ולצאת למחנות, ואילו מצוות סוכה הייתה נעשית בחודש ניסן לא היה ניכר שאנו עושים סוכות מחמת מה שציווה אותנו ה' יתברך, ולכן ה' יתברך ציווה את עם ישראל לעשות סוכה בחודש תשרי שזה חודש של תחילת חורף, ודרך בני אדם להיכנס לבתים בימים אלו, אולם עם ישראל יוצאים מן הבתים אל הסוכה וניכר עשיית הסוכה לכבוד מצות ה' יתברך.   

נאמר בתורה (ויקרא פרק כג' פסוק מ') "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל, ושמחתם לפני ה' אלוהיכם שבעת ימים".  
"פרי עץ הדר"- זה אתרוג, שנמצא באילן כל השנה ("הדר באילן משנה לשנה" -לשון רש"י), וטעם עצו ופריו שווים, "כפות תמרים"- זה לולב, מזה שהתורה אמרה "כפות" היינו שענפיו מצד עצמו פרודים ועל ידי אגידה אפשר לאוגדם ונמצאים כאחד, וזהו הלולב, "ענף עץ עבות"- זה הדס, מכיוון שצריך עץ שכולו ענף היינו שכולו מכוסה בעלים מחמת שהוא עבות היינו שעשוי כקליעה, וזה הדס , "ערבי נחל"- זה ערבה.

וטעם מצוות ארבעת המינים, כתב בספר החינוך משום שבאותו זמן זה זמן האסיף, היינו שאוספים את התבואה שגדלה ואת פירות האילן (ולכן גם חג סוכות נקרא חג האסיף), וכיוון שיש בזה שמחה גדולה והשמחה מושכת את האדם לחומריות, לכן ציווה ה' יתברך לקחת דברים כדי שנזכור לעשות את השמחה למען ה' יתברך, ולכן נצטווינו לקחת ארבעת מינים אלו, וידוע שארבעת מינים אלו הם משמחי לב כל מי שרואה אותם.
ולכאורה קשה מדוע אנו מברכים על מצות ארבעת המינים "על נטילת לולב", שזה רק מין אחד מתוך ארבעת המינים, ומדוע לא מברכים על נטילת ארבעת המינים, מכיוון שלולב כפי גידולו הטבעי הוא הגבוה מכל שאר המינים, ולכן הוא הנראה החשוב ביותר לכך כל האגודה שאנו עושים עם כל ארבעת המינים נקראת על שם הלולב.