משנה יא

הקדמה למשנה:
רבי אליעזר בן יעקב הוא אחד משבעה תלמידים של רבי עקיבא בסוף ימיו, והיה חבר לרבי מאיר ורבי יהודה, ואמרו עליו "שמשנתו קב ונקי", היינו מה שהוציא מתחת ידו היה מעט כמדת קב אולם הייתה נקיה ללא שום דופי ולכן הלכה כמותו בכל מקום, ומסופר עליו שפעם אחת בא עיוור לעירו של רבי אליעזר בן יעקב, וראה רבי אליעזר שאין מתייחסים אליו כל כך, לכן רבי אליעזר הלך וישב ליד העיוור, אמרו בני עירו אילולא שאדם גדול זה לא היה רבי אליעזר הולך לשבת לידו , ולכן היו מפרנסים את העיוור בכבוד, שאל אותם העיוור במה זכיתי שאתם כל כך משבחים אותי? ענו לו מפני שרבי אליעזר יושב על ידך, כששמע כך העיוור פנה לרבי אליעזר וברך אותו, אתה גמלת חסד עם מי שנראה ואינו רואה, זה שרואה ואינו נראה (היינו ה' יתברך שרואה כל מעשי בני אדם ואין אחד שיכול לראותו) יקבל פיוסך ויגמול לך חסד.

ביאור המשנה:
רבי אליעזר בן יעקב אומר - היינו שהיה רגיל לומר כן, ועיין פרק א' משנה ב'.
העושה מצוה אחת, קונה לו פרקליט אחד - פרקליט הכוונה למליץ יושר שמטהו לזכות, שממליץ טוב על האדם, ולכן העושה מצוה אחת בורא מלאך שהוא ממליץ טוב עליו לפני ה' יתברך ותמיד מסנגר עליו, ורבנו בחיי פירש שהמצוה עצמה היא הפרקליט והיא המליצה זכות עליו.
העובר עברה אחת, קונה לו קטגור אחד - קטגור הוא לשון ריב ומלשין, שהעושה עברה אחת המלאך שנברא ממנה מלשינה ומקוראת תמיד תגר לפני ה' יתברך, ומשתדלת תמיד שיהיה לאדם רע, ורבנו בחיי פירש גם כאן שהקטגור היינו העברה עצמה שהולכת איתו לכל מקום, ומנסה תמיד להמליץ עליו רע.
תשובה ומעשים טובים כתריס בפני הפורענות - התשובה שעושה האדם על מעשיו הרעים, וכן מעשים הטובים שעושה האדם, הם כתריס היינו מגן מפני הפורענות שיכולה לבא על האדם מחמת מעשיו הרעים, ותשובה לחוד או מעשים לחוד מועילה, וכל שכן שעושה האדם את שניהם גם תשובה וגם מעשים טובים שזה מגן יותר.

מעשה שהיה:
הגמרא במסכת שבת (דף נו' עמוד ב') אמר רב אין לך גדול בבעלי תשובה יותר מיאשיהו בדורו וכו' אמר רב יוסף ועוד אחד יש בדורנו והוא נתן צוציתא.
רבנו ניסים בן יעקב כתב את הסיפור, ויהי איש אחד עשיר מופלג ושמו נתן, והוא ראה אישה שהיא נשואה שהיא יפה מאוד ושמה היה חנה, והוא חשק בו ואהב אותה, וכאב לו מאוד על שאינו יכול לגשת אליה, ונהיה חולה מזה, ואמרו הרופאים שאין תרופה למחלתו אלא אם כן ישכב עמה, וחכמי ישראל הורו ימות האדם והאישה לא תשכב איתו, משום שזה גילוי הריות, ונאמר בו יהרג ואל יעבור.
ובעלה של חנה היה איש עני מרוד, והיו לו הרבה חובות והיו בעלי החובות מוגשים בו שיחזיר את החובות , עד שנתנו אותו בבית הסוהר, ואשתו חנה הייתה טווה כדי לקנות לחם לבעלה.
וכעבור זמן מה בעלה של חנה רצה למות, משום כל הצרות אין לו חיים כאן בבית הסוהר, ולכן אמר לאשתו לכי לנתן העשיר ותבקשי ממנו הלוואה כדי לפדות אותי, ותאמר לו אשתו הלא שמעת שהוא חולה מאוד בשבילי, ואיך אלך אליו לבקש ממנו הלוואה והיא כעסה על בעלה והלכה לביתה.
לאחר כמה ימים חנה ריחמה על בעלה ולכן הלכה לבקרו שוב, ובעלה התחנן בדמעות לפניה כדי שתלך לנתן לבקש הלואה, ותלך חנה לביתה והתחננה לה' שלא תכשל בדבר עברה.
וכאשר באה חנה לביתו של נתן העשיר, וביקשה מנתן שיחרר את בעלה מבית הכלא, ויצוה נתן את משרתיו לעשות כדבריה, ואחר כך אמר לה הנה אני עשיתי את רצונך ככל אשר שאלת ממני, עכשיו עשי את רצוני שלי והחיי אותי, ותאמר לו חנה, הנה אני כאן בידך, ואיני יכולה להמרות את פיך, אבל שמע נא ודע כי הגיעה לך שעה גדולה וגורלית לקנות חיי עולם הבא, אנא היזהר בנפשך ואל תאסור אותי על בעלי, ותאבד את כל שכרך בעולם הבא, וחבל שתפסיד הכל בגלל הנאת רגע, וקיים את מאמר חז"ל איזהו גיבור הכובש את יצרו, ותקיים את רצון בוראך, ואז אשרייך בעולם הזה ובעולם הבא.
ויהי כשמוע נתן את דברי חנה אזר חיל וקם ממיטתו וגער ביצרו, והתחיל להתפלל לפני ה' יתברך שיחזק אותו ויתן לו כוחות לכבוש את יצרו, וידריך אותו לשוב בתשובה שלמה, ואחר שסיים תפילתו אמר לחנה ברוכה את לה' וברוך טעמך אשר כיליתיני היום הזה מבוא בדמים, כי מוסר פיך חדר לנבכי לבבי, וגלגלו בשמים זכות על ידיך להתגבר על יצרי, ועתה לכי לשלום אל בעלך.
ובעלה של חנה השתחרר מהכלא בזכות הכסף שנתן נתן והוא חזר לביתו, אולם בליבו הוא חשד שאשתו הייתה עם נתן, ולכן הבדיל את עצמו ממנה, ולא התקרב אליה.
ויהי לימים היה רבי עקיבא מתהלך עם תלמידיו, והנה הוא רואה איש רוכב על סוס, ועל ראשו אור גדול ומזהיר כזוהר הרקיע, ושאל רבי עקיבא מי הוא זה? וענו לו תלמידיו זהו נתן אשר הוא חשק באשת איש, ושאל רבי עקיבא את תלמידיו האם אתם רואים את האור הגדול שעל ראשו, וענו לו תלמידיו לא, ורבי עקיבא ביקש שיביאו אותו אליו, וכאשר בא נתן לפני רבי עקיבא שאל אותו תאמר לי מה מעשיך שכך זכית לזה? והתחיל נתן לספר לרבי עקיבא את כל המעשה מההתחלה ועד הסוף, ויאמר לו רבי עקיבא אשרייך וטוב לך בעולם הזה ובעולם הבא, ועתה אם תשמע לי בא אלי ואני אלמד אותך תורה וייטב לך, והתחיל נתן ללמוד תורה לפני רבי עקיבא, ועלה מעלה מעלה במעלות התורה ובמעשים טובים עד שהיה רבי עקיבא מושיבו לידו, ויהי היום ובעלה של חנה עבר ליד בית המדרש והנה הוא רואה את נתן יושב ליד רבי עקיבא וישתומם על זה וישאל את תלמידי רבי עקיבא למה רבי עקיבא מושיב את נתן לידו, וענו לו תלמידי רבי עקיבא וסיפרו לו את כל המעשה של נתן מתחילתו ועד סופו כפי שסיפרו נתן לרבי עקיבא, אז האמין לאשתו חנה כי היא נקיה וטהורה מכל חטא, ויבא לביתו ויבקש ממנה סליחה ומחילה על שחשד בה בדבר נתן, ולכן נקרא שמו נתן צוציתא על שם ניצוצי האור שהיו מעל ראשו כמו שראה רבי עקיבא, ורואים מכאן גודל מעלת התשובה, ובזכות הימנעות מעברה זוכים לשכר הרבה.