אושר או הנאה

התורה הקדושה היא המטרה שלנו בחיים, היא לא אמצעי, הציר המרכזי של כל החיים שלנו זה לימוד תורה, יושנים כדי שיהיה לנו כוח ללמוד תורה, אוכלים כדי שיהיה לנו כוח ללמוד תורה, כל מה שעושים זה אמצעי ללמוד תורה, הכל בשביל התורה. הרי מה יש לאנשים ברחוב שאין לבני תורה? הם ישנים וגם אנחנו ישנים, הם אוכלים וגם אנחנו אוכלים, הם מתלבשים וגם אנחנו מתלבשים, הם מטיילים ואנחנו מטיילים, הם הולכים לים ואני הולך לים... אלא מה? הם הולכים לים בשבת ואנחנו הולכים באמצע השבוע, הם הולכים לים מעורב, ים של פריצות, ואנחנו הולכים לים נפרד. כל מה שיש להם יש לנו, אתה רוצה אישה תתחתן, הוא אוכל טרף ואני אוכל כשר, אלא מה העניין? הם באיסור ואנחנו בהיתר, הם בעבירה ואנחנו במצוה.

אבל הגרוע מן הכל מה שיש לנו אין להם - את התורה הקדושה, את הקדושה, את הטהרה, המתיקות של לימוד התורה, המתיקות של שבת קודש, מיום ראשון עד יום שישי לקראת שבת נכספה נפשי, מחכים מתי יגיע שבת קודש לטעום את האור של השבת. כל ליל שבת מי לא עייף בשבת, אנשים כבר באמצע האוכל נרדמים, אבל אני בליל שבת אחרי האוכל הולך חזרה לישיבה, כל ליל שבת, זה כמעט ארבעים שנה, קוראים את כל ספר תהילים כל הלילה, מתפללים בנץ וחוזרים הביתה. ארבעים שנה לא קל, כי אני לא ישן, קשה מאוד אבל איזה ההרגשה, קשה הדרך,  אבל אחרי שנמצאים פה כבר אין עייפות, איזה הרגשה בזמן התהילים, אחרי התהילים, בחורים צעירים באים מפתח תקווה מכפר שלם ברגל, שעה וחצי דרך, בחורים באים מרמת גן, באים מגבעתיים, איזה הרגשה זאת, יש פה אחד יהודי בגיל שישים, משכונת התקווה בא לפה ברגל לקרוא תהילים, זקן לבן. איך זה? אם אדם היה יודע מה זה מתיקות של לימוד תורה בשבת, מה זה העונג של לימוד תורה בשבת, שעה לימוד תורה בשבת כמו אלף שעות ביום חול, היה רץ ללמוד תורה.

האושר שיש לי, כל החילונים בעולם יחד איך שהם נהנים, הם לא מגיעים לאחד חלקי מיליארד לאושר שלי, להם אין אושר כמו שיש לי, כי מי שלא לומד תורה אין לו אושר. בעולם הרחובי אין אושר, יש הנאות, והרי הנאות חולפות. אדם אוכל גלידה הוא לא יכול לומר אני מאושר מהגלידה, אלא אני נהנה מהגלידה, מגלידה אין אושר, יש הנאה, והנאה חולפת. כל ההנאות שיש  בעולם החילוני כדורגל, כדורסל, סרטים, מועדונים,  על-האש, אנשים בגיל עשרים, שלושים וארבעים. הלו מה העניינים, מחר על האש, איפה? איזה מקום? כולם על האש, הולכים לאכול. מה ההבדל אם אתה אוכל גלידה או אוכל איזה שיפוד, פה זה הנאה ופה זה הנאה, הולך לשרוף יום מהחיים על מנגל. כל ההנאות שיש בעולם החילוני אלה הנאות חולפות כמו שבגלידה אין אושר כי זו הנאה והנאה חולפת - כך בכל ההנאות שיש בעולם אין אושר, אין דבר כזה אושר בעולם החילוני!

איזה זכות יש לנו שאנחנו זוכים בדור כזה חשוך, דור כזה של רדיפת התורה, כל אדם שנמצא פה צריך לקום ולרקוד על הזכות שבדור כזה להימצא בבית המדרש לשמוע דברי אלוקים חיים, ללמוד תורה וללכת לשיעורי תורה, להתקרב לבורא עולם, ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן הגויים ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו, חיים אמיתיים חיים של נצח התורה הקדושה, זה לא כמו שלומדים אלגברה או דברים אחרים. מי יכול להגיד שהוא לומד אלגברה ונהיה מאושר מזה, מי יכול להיות מאושר מלימוד של מתמטיקה, של גאוגרפיה או היסטוריה. אבל מי שלומד שעה תורה מרגיש איזה עונג, איזה הרגשה נפלאה שאין להשיג אותה באף מקום, כי רק התורה הקדושה נותנת אושר אמיתי והנאה אין סופית.   רק התורה הקדושה ממלאה את הנשמה באור רוחני עליון ולכן כולם נמשכים אחריה כאבן השואבת. שנזכה לחוש את קדושת התורה, אמן.