פרשת חיי שרה

הפרשה מתחילה "ויהיו חיי שרה מאה שנה, ועשרים שנה, ושבע שנים, שני חיי שרה" וכבר שאלו בזה רבותינו למה צריך את כל האריכות הזו. ורש"י פירש 'שכולם שווים לטובה'. ויש להבין מה משמעות הדברים.
בספר 'בריתי יעקב' מבאר את הדברים באופן נפלא. הנה ידוע מה שאמרו רז"ל דג' נסיונות גדולות יש בעולם. האחד- נסיון העוני. שיש מי שיאמר איך אוכל לקיים מצות צדקה שיש בו חסרון כיס, ואני צריך לעמול בעד לחם צר שיש לי בדוחק. וכן בענין שמירת שבת יש לו טענה כזו איך אוכל לשמור שבת ולדקדק בו הלא אם אשמור שבת אפסיד ריוח גדול. וכן בשאר מצוות וביותר בהספקת תלמוד תורה ולגדל בניו לתלמוד תורה יאמר איך אוכל לשלם בעבורם כסף, הלא אני עני ואביון. ואדרבה אני רוצה שבני יהיה בעלי מלאכה או לילך לבית חנות והוא יפרנס אותי אח"כ, ואני פטור ממצוה זו. אך זו טעות, כי גם העני שבישראל יכול לקיים כל המצוות שבתורה הק' ואין טענה לפטור עצמו. ועל זה יש לנו ראיה מהלל הנשיא כמסופר בגמ' יומא (לה) שהיה מתחילה עני ואביון עד שחצי פרנסתו שהרויח נתן לשמש של בית המדרש. והוא מחייב את העניים.

עוד יש נסיון העושר שיאמר העשיר איך אוכל אני להוליך בני לתלמוד תורה ולישיבה ללמוד, הלא אני הולך וסובב בכל עת אל קציני ארץ שרים ושרות, ואני רוצה שגם בניי יהיו מלומדים להתהלך עמהם ולדבר עמהם בכמה לשונות של האומות כנהוג, ולהיות בקי בכל המסחר הגדול שיש לי ובמלאכת השדה וכדומה. ובענין שמירת שבת קודש שהמצוה למען ינוח שורך וחמורך ועבדך ואמתך איך אוכל לשמור זאת הלא כל שבת ושבת צריך אני להפסיד בשביל זה כמה מאות אשר יש לי כמה מאות בהמות ועבדים ושפחות, אין מצוה זו בשבילי לקיים. אך גם זה  שקר דיבר כי לפי תוספת הטובה אדרבה צריך להיות תוספת בעבודה להשי"ת וכמו שכתב החובת הלבבות (שער עבודת האלוקים פ"ז) ולא לגרע ח"ו בשביל רוב עשירות שיש לו. ועל זה יש לנו ראיה מרבי אלעזר בן חרסום כמבואר בגמ' (ביומא שם) שהיה עשיר גדול שהיו לו אלף עיירות ביבשה וכנגדן ספינות בים ואע"פ כן היה תנא גדול ולא הטרידו כלל וכלל העשירות שהיה לו.

עוד יש נסיון שלישי כמו ביוסף הצדיק שהיה יפה תואר ופחז עליו יצרו. כך יש אנשים שיש להם צורה נאה והיצר מסית אותם שמח בחור בילדותיך והתענג בימי נעוריך ולא תהיה מחובשי בית המדרש כי מה גדולה יצמח לך מזה בעוה"ז טענות רבות ורעות כאלו. אבל עדות יש לנו מיוסף הצדיק שהיה יפה תואר מאד עד שהסיתה אותו אשת פוטיפר לדבר עבירה והוא עמד בניסיון למרות כל הקושי שבדבר. ולבסוף זכה גם לגדולה והיה מלך במצרים. הרי שיש להתגבר עצמו נגד היצר הרע אף אם הוא יפה תואר.

והנה בשרה אמנו הצדקת יש לומר ג"כ שהיה לה ג' נסיונות הנ"ל ועמדה בצדקתה כי היו זמנים שהיה להם דחקות וכמו"ש "ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה" ואמרו רז"ל (פרקי דר"א פכ"ו) שלא היה רעב כזה בעולם עדיין. וא"כ היה להם נסיון העוני ואע"פ כן עמדה הצדקת ג"כ בצדקתה ולא הרהרה כלל. ואח"כ בזמן העשירות כמו"ש "ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב" עד שהמליכו עליהם וכמו"ש רש"י שהמליכו את אברהם עליהם ואמרו לו נשיא אלהים אתה בתוכינו. וא"כ היה לה ג"כ נסיון העושר. וכן היתה יפת תואר מאד עד שפרעה חמד אותה וגם אבימלך מלך פלשתים ואע"פ כן עמדה בצדקתה. והשמיענו התורה הקדושה זאת כאן בת ק' שהיה לה עושר וכבוד גדול מאד בעולם אע"פ כן כבת כ' בלא חטא, שלא הטרידה אותה העשירות מעבודת ה'. ובת כ' כבת ז' ליופי היינו נסיון של יוסף הצדיק ואע"פ כן לא חטאה. "שני חיי שרה" בא לרבות שהיו לה ג"כ שנים של צער כמו נסיון העוני הנ"ל ומכל מקום כולן שוין לטובה וזוהי המעלה של שרה הצדקת שעמדה באלו ג' נסיונות של רבי אלעזר בן חרסום ושל הלל ושל יוסף.