בסוף הפרשה אנו לומדים את ניסיון העקידה, ומצינו בכמה מקומות בתפילה שאנו מבקשים תמיד שהקב"ה יזכור לנו זכות זו. יש שואלים מה בעצם היתה הגדלות המיוחדת של אברהם במעשה העקידה נכונותו לשחוט את בנו, וכי מה היה יכול לעשות הרי הקב"ה צוה עליו 'קח נא את בנך והעלהו לעולה' האם היה יכול שלא לשוחטו?
בספר 'תפארת שמשון' מבאר הרב פינקוס זצ"ל את סוד הענין הטמון כאן בפסוק. וכך דרשו חז"ל במדרש על הפסוק "בי נשבעתי נאם ה'" שואל המדרש: מה צורך היה לשבועה? ר' ביבי בר אבא בשם ר' יוחנן אמר: עמד אברהם אבינו בתפילה ותחנונים לפני הקב"ה ואמר לפניו: "רבש"ע, גלוי וידוע לפניך בשעה שאמרת לי 'קח נא את בנך את יחידך' היה בלבי מה להשיבך, והיה בלבי מה לומר, אתמול אמרת לי 'כי ביצחק יקרא לך זרע' ועכשיו אתה אומר לי 'והעלהו שם לעולה'. אלא כשם שהיה לי מה להשיבך וכבשתי את יצרי ולא השיבותיך, כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו, כך כשיהיו בניו של יצחק באים לידי עבירות ומעשים רעים תהא מזכיר להם עקידת יצחק אביהם ועמוד מכסא הדין לכסא רחמים". ע"כ דברי המדרש. ומבאר הרב פינקוס: בחיי היום יום אנחנו נפגשים הרבה פעמים עם מצבים לא נעימים, יש אדם פוגע בנו בכוונה או שלא בכוונה, או מבקש איזו בקשה שנראת לנו מאוד לא הגיונית או מוגזמת, ואנחנו מוכנים לעשות הרבה דברים, לוותר, לא להחזיר, או למלאות את מבוקשו, וכיוצא. אבל לפחות רוצים להגיב איזו תגובה, לפחות שידע שהוא לא נהג עמי בצדק. לפחות שידע שזו התעלות גדולה מצידי שאני מוכן להענות לבקשתו המופרזת. מה גם זה אסור לי?
והנה אנחנו לומדים כאן מאברהם אבינו דרך התנהגות. כשצוהו הקב"ה על העקידה יכול היה אברהם לומר: רבש"ע, אני מוכן, אבל רק תסביר לי דבר מה, רק שאלה אחת קטנה, הרי הבטחתני שממני ייבנה עם ישראל, ואיך זה יתקיים אם אעלה את בני יחידי לעולה. אבל אברהם אבינו לא הגיב, לא שאל שאלות, וביקש שבשכר זה גם הקב"ה לא יגיב כשעם ישראל יעברו עבירות. אמנם לבקש מהקב"ה שימחל זה הוא לא היה יכול, כיצד ניתן למחול על עבירות, רק זאת אברהם אבינו ביקש, אני סגרתי את פי, גם אתה רבש"ע אל תעשה כלום כביכול.
וזה לא היה הנסיון הראשון שלו, בפרשה הקודמת הקב"ה מצווה עליו 'לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך' היה זה דבר קשה מאוד עבור אברהם אבינו, אברהם בנה את ביתו בחרן הוא עמל קשות להחזיר את כל אנשי המקום בתשובה, עוד עבודה רבה היתה לפניו. והנה הקב"ה אומר לו 'לך לך' ומבטיח לו שיהיה לו שפע וכל טוב במקום החדש. ומה עושה אברהם לא שואל שאלות אלא מיד 'וילך אברהם כאשר דבר אליו ה'. הוא משליך מאחוריו את הכל והולך, ועדיין אין זה הכל סוף סוף הוא מגיע לארץ כנען, והנה בפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית נהיה רעב בעולם. אין מה לאכול הרי הוא היה יכול לבוא בתלונה ולומר רבונו של עולם: אמרת לי לך לך אל הארץ אשר אראך ויהיו לך ברכה והצלחה וכל טוב, ועתה כשהגעתי לכאן אין לי מה לאכול זה דבר שלא היה לפני כן פעם ראשונה שאין מה לאכול. ומה עם ההבטחה שהבטחת לי רבש"ע. אבל הוא לא אמר מילה, ועל זה אנו חיים עד היום, על השתיקה הרועשת של אבותינו הקדושים.
פרשת וירא
צריך לקיים את מצוות השם ללא שאלות, אלא באמונה אמיתית שהמצוות הם התכלית שלנו בעולם הזה.
Tags:
Hits: 4505
Related Items
-
פרשת וארא - חשבונות שמיםהרב אליהו רוסתמי
-
פרשת ויגשפרשת שבוע
-
פרשת ויקרא - הגאווה מביאה לכעסהרב צח ויאה
-
פרשת ויצאפרשת שבוע
-
פרשת משפטיםפרשת שבוע
-
פרשת לך לךפרשת שבוע
Latest from הרב משה דיין