בתחילת פרשת פקודי נאמר 'אלה פקודי המשכן משכן העדות'. וכבר שאלו רבותינו מדוע נאמר פעמים 'משכן'. רש"י מסביר כך: שני פעמים, רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין על עונותיהן של ישראל: ע"כ. בספר 'אזנים לתורה' מבאר הגאון ר' זלמן סורוצקין זצ"ל המונח 'משכון' האמור במשכן הוא: אם נתבונן נראה כי עם ישראל עברו תקופות של 'עושר ועוני במובן הרוחני' כמו על אדם פרטי במובן הגשמי. בנוהג שבעולם אדם המרויח יותר מכדי פרנסתו קונה לו תכשיטין ומתקשט בהם, וכשהוא יורד מנכסיו ואינו מרויח אפילו כדי פרנסתו, הוא נוטה להאמין ששמש ההצלחה תזרח לו שנית, ולפיכך איננו מוכר את תכשיטיו, אלא ממשכן אותם בתקוה לפדותם כשירחיב ה' גבולו.
וכן היה לעם ישראל ימים טובים שהרווחנו יותר מכפי פרנסתנו, כלומר: עשינו צדקה ומעשים טובים יותר מכפי הצורך לקיומנו שנוכל לעמוד לפניו, זה היה בשעת יציאת מצרים כשהלכנו אחרי ה' במדבר בארץ לא זרועה. וכן בשעת קבלת התורה כשהקדמנו נעשה לנשמע והיינו לבני עליון בעולם התחתון, אז רכשנו לנו תכשיטין, מלאכי השרת נתנו בראש כל אחד ואחד מישראל ב' כתרים כמבואר בגמ' (שבת פח ע"א). ואפילו אחרי שפירקו מאתנו את הכתרים האלו בעון העגל, נשאר בידינו רכוש רוחני גדול עד כדי לרכוש בו תכשיט אחד, היינו לבנות משכן שישכון כבוד ה' בתוך ישראל, שנא' "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". והכסף וזהב שנתנו בני ישראל למשכן היו לאות על עשרם הרוחני, על נדיבות הלב של בני ישראל, ובזה קנו את התכשיט, זכו להשראת השכינה בישראל.
ובימי החורבן כאשר לא הרוויחו בני ישראל על פרנסתם וקיומם, ונתלכלכו בעונות וחובות גדולים עד מאד ונגזרה עליהם כליה ח"ו, עמד להם הרכוש תכשיט שהיה להם מימי עשרם כדי למוכרו ולפרוע חובותיהם, ולחיות בתמורתו איזה זמן עד אשר ישובו אל ה' וירוויחו על קיומם. אבל גם אז לא מכר הקב"ה את תכשיטם של ישראל, אלא לקח אותו במשכון, היינו שהעצים והאבנים נשרפו, אמנם אבל הנשמה של 'המשכן' מקדש של אש עלה השמימה, וכמו שאמרו חז"ל (ע"ז יח ע"א) גוילין נשרפין ואותיות פורחות. וכן דרשו חז"ל (ברכות) על הפרק 'מזמור לאסף..באו גויים נחלתך', קינה לאסף מיבעי ליה? אלא שכילה חמתו בעצי ואבני המקדש שנשרפו ונהרסו לעין בשר, אבל לא במקדש גופא, שהוא נתמשכן בעונותיהם של ישראל ועלה השמימה. וממילא כשנרוויח כדי קיומנו וסילוק החובות לא יהיה עוד צורך לבנות מקדש חדש, אלא לגאול את המקדש הממושכן. וה' ברחמיו יוריד לנו את המשכן של אש.
ובזה נבין את דברי חז"ל שאמרו שאסור לאכול מהתבואה החדשה ביום טז' בניסן, והטעם שמא יבנה המקדש ביו"ט של פסח. וכבר שאלו הראשונים והרי אין בנין בית המקדש בלילה וגם אין בנינו דוחה יו"ט. ותרצו ברש"י ותוס' (ר"ה ל' סוכה מ"ב) שהמקדש השלישי ירד מהשמים מקדש של אש, והביאור בזה מכיון שלא נחרב המשכן רק אבניו ועציו, אלא שנתמשכן, ממילא כשנפדה אותו ישיב ה' לנו את המקדש של אש שלקח מאתנו במשכון.
פרשת פקודי
המשכן נקרא כך - שעתיד להתמשכן מעוונותיהם של ישראל, אבל בית המקדש השלישי ירד מוכן באש מן השמים.
Tags:
Hits: 6214
Related Items
-
פרשת ויגשפרשת שבוע
-
פרשת יתרופרשת שבוע
-
האפיפיור מחפש את האמת - פרשת יתרופרשת שבוע
-
פרשת תולדותפרשת שבוע
-
פרשת נח - התחשבות בזולתהרב אליהו רוסתמי
-
היכן הברכה שורה - פרשת כי תשאפרשת שבוע
Latest from הרב משה דיין