פרשת עקב

פרשת עקב מתחילה בפסוק "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ה' אלוקיך לך את הברית...אשר נשבע לאבותיך" ומיד אחר כך מפרט את השכר הגשמי שניתן לקבל כאן בעולם הזה. המפרשים שואלים מדוע נאמר כאן הלשון "עקב" והרי היה אפשר לומר  "והיה אם תשמעון את המשפטים האלה וכו', וכלשון הזה מתחילה פרשה שניה של קריאת שמע. ומדוע כאן נכתב "עקב תשמעון". ובפרט שהשם של הפרשה הוא "עקב", הרי בהכרח שיש כאן דבר מיוחד במילה "עקב".
רש"י מביא את דברי חז"ל במדרש "והיה עקב תשמעון" - אם המצוות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון "ושמר" - ישמור לך הבטחתו. ע"כ. הרי שכאן באה התורה להזהירנו על מצוות קלות שאדם דש בעקביו. אך דבר זה בעצמו צריך הסבר, מה המיוחד שיש במצוות קלות שעליהן יש שכר מיוחד. ומה הכוונה מצוות קלות שאדם דש בעקביו.

בספר "ארשת שפתינו" מבאר הרב שלוזינגר דהנה ישנן מצוות או איסורים שהם גלויים וברורים וכל אדם שרוצה לשמר איזו מסגרת דתית למשפחה או לעצמו בודאי ישמור על הדברים הללו מכל משמר. אבל יש דברים אחרים שחומרתם באותה מידה, אבל יש הרגשה לאדם שהם לא קשורים לדברים העיקריים שלו ושל משפחתו, אותם הוא אינו שומר ואינו מקפיד עליהם. לדוגמה לנסוע ברכב בשבת כל יהודי שמבקר בביכנ"ס יודע היטב שלעולם לא יעשה זאת, כי זה אומר לו חילול שבת ממש ואת זה הוא לא יעשה, גם בגלל "מה יאמרו" והחברה והסביבה הלוחצת, ואולי גם הוא לעצמו מבין שזו כבר חציית קו אדום, ואם הוא רוצה להשאר באיזו מסגרת דתית גם רעועה, הרי את זאת לא יוכל לעשות, כי לנסוע בשבת ובפרהסיא זה לגביו חילול שבת גמור.

אמנם אותו אדם כלל אינו מכיר ל"ט מלאכות בשבת ובודאי לא את פרטיהן וכמו למשל איסור "בורר" בשבת, הרי לברור פסולת מתוך האוכל הוא איסור דאורייתא גמור, ובזה הוא מחלל שבת בדיוק כמו לנסוע ברכב. ולמרות זאת אדם רגיל לא מחשיב את זה לחילול שבת ואינו חושב שזה חמור כל כך. ולא רק מפני שאינו יודע את ההלכה ופרטי ההלכה, אלא גם ובעיקר משום שזה כבר דבר הקשור בינו לבין קונו, ולא קשור לחברה או לסביבה, וזה לא נראה בעיניו חמור כל כך שיצטרך להקפיד על פרטים "כל כך קטנים" הנוגעים לשמירת השבת. וכאלה ישנם עוד דברים רבים שהאדם הרגיל מתייחס אליהם בזילזול כי לדעתו אלו אינם מעיקרי הדת, והוא מבין את שמירת השבת אחרת מכפי שהיה ראוי להבינה.
זה מה שפירש"י "אם המצוות קלות שאדם דש בעקביו" ואין הכוונה שהמצוות הן קלות ח"ו אלא שבעיניו הן קלות ולא נראות לו חמורות כמו דברים אחרים שבעיניו הם החשובים והם החמורים. אבל אליבא דאמת אין הבדל ביניהם וכולם חמורים במידה שווה. ולכן אם אדם ישמור גם אלה בהקפדה או אז "ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך". וזו הכוונה "עקב" שאדם יתן התיחסות לכל פרט ופרט מהלכות כמו דבר גדול.